צדיק (משלי יב, יג). בפשע שפתים מוקש רשע, אלו דור המבול שחטאו בפיהם, שנאמר: ["ויאמרו לאל סור ממנו" וגו׳] "מה שדי כי נעבדנו" (איוב כא, יד -טו). הוי בפשע שפתים מוקש רשע, וכתיב: "וימח אח כל היקום" וגו׳ (בראשית ז, כג). ויצא מצרה צדיק, זה נח, שנאמר בו: "איש צדיק תמים" (בראשית ו, ט). לכך נאמר: צא מן התבה:
[יז] דבר אחר: [צא מן התבה]. אמר דוד לפני הקב״ה: רבונו של עולם, "הוציאה ממסגר נפשי" (תהלים קמב, ח). כשהיה נח בתוך התבה היה תדיר מתפלל, שנאמר: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו" (תהלים לב, ו), ומה היה מתפלל? "הוציאה ממסגר נפשי". אמר לו הקב״ה: גזירה היא מלפני שישתלמו שנים עשר חודש, אם אינן משתלמין אין אתה יוצא. וכן אמר ישעיה: "בעת רצון עניתיך" [וגו׳] "לאמר לאסורים צאו" (ישעיהו מט, ח -ט), זה נח ובניו שהיו אסורים בתשמיש המטה. וכן עשה יוסף, כשראה שני רעבון עתידות לבוא, נזקק לפריה ורביה עד שלא באו, שנאמר: "וליוסף ילד שני בנים [בטרם תבא שנת הרעב"] (בראשית מא, נ). וכן
