אחד ואחד נוטל את בנו, ונותנו על התהום, והיו המים מתגברים. הוי אומר: "ורחמי רשעים אכזרי". [ומניין שהיו עושין כן?] שכן איוב אמר עליהם: "ישכחהו רחם מתקו רימה עוד (בל) [לא] יזכר (איוב כד, כ), הרחם שלו שהיו בניו. ומה עשה להן הקב״ה? הוריד עליהן מבול של מעלה ושברן, שנאמר: "ותשבר כעץ עולה" (שם שם). אמר ר׳ ברכיה: קשים היו יתר מדאי, ובעלי קומה היו, ואילולי שפרע מהן מלמעלה לא היו יכולין להם המים, שכן איוב אמר: "אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש" (איוב כב, כ). מהו כך? כיון שראה הקב״ה שלא מתו בתהומות שלמטן, הוריד עליהן אש שלמעלה ושרפתן, שנאמר: "אם לא נכחד קימנו" וגו׳. ולא עוד אלא שהפך עליהם העוף והבהמה והחיה, והן גועו אותן, שנאמר: "ויגוע כל בשר" [וגו׳] (בראשית ז, כא). כיון שראו עצמן שהן אבודין, היו מבקשין להפוך את התבה. מה עשה הקב״ה? הקיף את התבה אריות והיו אוכלין אותן, שנאמר: "ויסגור ה׳ בעדו" (שם שם טז), מהו ויסגור? כעניין שנאמר: "אלהא שלח מלאכא וסגר פום אריותא" (דניאל ו, כג):
[יא] דבר אחר: ויזכר אלהים את נח. אם לנח נזכר, למה לחיה ולבהמה? אלא יתברך שמו של הקב״ה שאינו מקפח שכר כל בריה, אפילו עכבר היה משמר משפחתו, ולא נתערב במין אחר, כדי ליטול שכר. וכל אנשי דור המבול ערבבו משפחותיהם, שנאמר: "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה" (בראשית ו, יב). לפיכך כשם שפרע מן האדם שחטאו, כך פרע מן הבהמה והחיה והעוף. ומניין שנפרע מהם? שנאמר: "ויאמר ה׳ אמחה" וגו׳ (בראשית ו, ז), וכל כך למה? ללמדך שאף הם ערבו משפחותיהם, והיו הולכין על מין שאינו שלהן, כל מין ומין על מין שאינו שלו. וקרא הקב״ה לנח ויאמר לו: בחר לך בהמה וחיה ועוף [מאותן] שלא ערבבו את משפחותיהן, שנאמר: "מכל הבהמה הטהורה" (בראשית ז, ב), טהורה כשם שנבראת. וכיון שיצאו מן התבה, העיד עליהן הקב״ה שלא ערבבו משפחותם, שנאמר: למשפחותיהם יצאו (בראשית ח, יט). לפיכך נזכר להם הקב״ה עם נח, שנא׳מר: ויזכר אלהים את נח:
[יב] ויעבר אלהים רוח. איזה רוח? (עובר) [העביר] הקב״ה על (הרוח) [הארץ] ועל המים והחזירן כשם שהיו מתחילתן, שנאמר: "ויעבר אלהים רוח על הארץ [וישכו המים"], וכתיב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" (בראשית א, ג), אותו הרוח העביר עליהן ונחו מיד:
דבר אחר: ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים. "וישכו", שהפיג הקב״ה חמתו, [כשם]
