עמוד:Salomon Buber. Midrash Tanhuma.1885.pdf/261

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה


דבר אחר: צדקתך כהררי אל. אמר ר׳ יהודה בר סימון: צדקה שעשית עם נח בתיבה גרמה לו שתנח תיבתו על ההרים, שנאמר: "ותנה התבה [וגו׳ על הרי אררט"] (בראשית ח, ד). משפטיך שעשית עם דור המבול דקדקת עמהם עד תהום, שנאמר: "ביום הזה נבקעו [כל מעינות תהום רבה"] (בראשית ז, יא). ואחר הפורענות, (הרי אומר) [הוי] אדם ובהמה תושיע ה׳ (תהלים לו, ז). אימתי? ויזכור אלהים את נח:

[ט] ויזכור אלהים את נח. זהו שאמר הכתוב: "זכר צדיק לברכה" (משלי י, ז), זה נח שכתיב בו "איש צדיק". "ושם רשעים ירקב" (שם), זה דור המבול שנרקבו מן העולם, שנאמר: "וימח" (בראשית ז, כג), מהו "וימח"? כעניין שנאמר "כי מחה אמחה" (שמות יז, יד), לפיכך ושם רשעים ירקב:

[י] דבר אחר: ויזכר אלהים את נח. כתיב: "יודע צדיק נפש בהמתו" (משלי יב, י), יודע צדיק של עולם אפילו נפש בהמתו, אפילו כשהוא כועס. אין מידותיו של הקב״ה כמידת בשר ודם. מידת בשר ודם, כשהמדינה מורדת עליו הוא משלח לגיונותיו ומחריבן, ומשוה טובים ורעים כאחת, ואין שם לומר: איש פלוני כשר הוא, הניחו לו, אלא הכל הורגין. אבל הקב״ה אינו כן, אלא כל הדור מכעיסו, והוא כועס עליהן, ואין שם אלא צדיק אחד ומצילו, הוי אומר: יודע צדיק נפש בהמתו. וכן הוא אומר: "טוב ה' למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו" (נחום א, ז). "ורחמי רשעים אכזרי" (משלי שם), אלו דור המבול שהיו אכזרים. אמרו רבותינו: בשעה שהעלה הקב״ה את התהום, והיו רואים את המעיינות עולות עליהם, מה היו עושין? היה להם בנים הרבה, והיה כל