אדם עולה לספינה ועמו בהמה, ואם עמד סער בים, מה הם עושין? משליכין את הבהמה לים, ומקיימין את האדם, לפי שאינן מרחמין על הבהמה כשם שמרחמין על האדם. אבל הקב״ה אינו כן, שכשם שהוא רחמן על האדם, כך מרחם על הבהמה. תדע לך שהוא כן, שבשעה שביקש הקב״ה לאבד עולמו בדור המבול בשעה שחטאו, שקל את האדם כנגד הבהמה, שנאמר: "ויאמר ה׳ אמחה [וגו׳ מאדם עד בהמה"](בראשית ו, ז). וכשבא להתרצות, כשם שנתרצה לבני אדם וריחם עליהם, כך ריחם לבהמה, ממה שקראנו בענין: ויזכור אלהים את נח:
[ח] [ויזכור אלהים את נח]. זהו שאמר הכתוב: "צדקתך כהררי אל" [וגו׳] (תהלים לו, ז). משל את הצדיקים בדירתן, ומשל את הרשעים בדירתן. משל את הצדיקים [בדירתן], "במרעה טוב ארעה אותם [ובהרי" וגו׳] (יחזקאל לד, יד); משל את הרשעים [בדירתן], "כה אמר ה׳ [אלהים] ביום רדתו שאולה [האבלתי כסתי עליו את תהום] (יחזקאל לא, טו). ר׳ יהודה בר חמא אמר: במה מכסין את הגיגית? ממינה, שמא מכלי אחר של כסף או של זהב? כך שאול חשכה, והתהום המכסה עליה חשך, והרשעים שבתוכה חשך, שנאמר: (ויהי) ["והיה] במחשך מעשיהם" (ישעיהו כט, טו); יבא חשך ויכסה חשך:
דבר אחר: צדקתך כהררי אל. מעשה בר׳ יהושע בר לוי שעלה לרומי, ונכנס בפלטין אחת, וראה שם עמודים של שיש מכוסין בטפיטאות, בשרב שלא יפקעו, ובצינה שלא יקרשו. יצא
