והייתה ריחה טוב; אילו היתה בבית, על אחת כמ וכמה:
תמים היה — שנולד מהול. ﬠשרה בני אדם נולדו מהולים:
דבר אחר: אלה תולדות נח נח, שתי פﬠמים למה? אמר הקב"ה: בשביל לפייס לכל באי הﬠולם, שלא יהרהרו לומר שלא היה צדיק אלא בדורו, אמר הקב"ה: שקול הוא לפני כאברהם. אמר ר' יהודה [הלוי] בר שלום: נאמר שתי פעמים אברהם אברהם, וכן ביﬠקב, וכן במשה, וכן בשמואל; וכן נח נח, בשביל להשוות לצדיקים:
דבר אחר: נח נח — נח בﬠולם הזה, נח בﬠולם הבא. אמר הקב"ה: כשנבוא לנחם את ירושלים, בנח הצדיק אני נשבﬠ לה שאיני משﬠבד בניה ﬠוד, שנאמר: "כי מי נח זאת לי" (ישעיהו נד, ט):
[ז] ויזכור אלהים את נח (בראשית ח, א). [ילמדנו רבינו: מי שהוא ראה את הקשת בﬠנן, מהו צריך לברך? כך] שנו רבותינו: מי שהוא רואה הקשת בﬠנן צריך לברך, מאי מברך? ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. הרי מן המשנה, מן התורה מנין? תלמוד לומר: "את קשתי נתתי בﬠנן והיתה לאות ברית" (בראשית ט, יג). אין מעשה של הקב"ה כמﬠשה בשר ודם, כיצד? בשר ודם כל ימים שאוהבו חי, אהבה במקומה, ואם מת אהבה מתבטלת. אבל הקב"ה אינו כן, מת אברהם והיתה אהבתו מתקיימת ליצחק בנו, שנאמר: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו" (בראשית כה, יא):
דבר אחר: עני מבקש צדקה מן האדם, והוא נותן לו יום או שנים או חודש או שנה, אבל הקב"ה נותן מזון לאדם כל הימים שהיא חי:
דבר אחר: אדם שהמלך אוהבו, מכבדו בכסף וזהב ובגדים (ומעש) [ומעשרו], והוא הולך בספינה, והרוח בא ומאבד הספינה, היכן מתנתו של מלך? הרי כבדו ועשרו, שמא יכול הצילו מן הים ומן הליסטין? אבל הקב"ה אינו כן, אלא נותן מתנה לאדם ומשמרו, שנאמר: "יברכך ה' וישמרך" (במדבר ז, כד). ברך לאברהם ושמרו, שנאמר: "וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד, א). ברך ליצחק ושמרו, שנאמר: "ויברך אלהים את יצחק בנו" (בראשית כה, יא). ברך ליﬠקב ושמרו, שנאמר: "וירא אלהים אל יﬠקב עוד" [וגו' ויברך אותו] (בראשית לה, ט):
דבר אחר:
