[ב] [אלה תולדות נח]. כך פתח ר׳ תנחומא בר אבא בבית המדרש, כתיב פרי צדיק ﬠץ חיים וגו' (משלי יא, ל), אמר ר' יהודה הלוי בר שלום, בשﬠה שאדם צדיק מסתלק מן העולם בלא בנים, הוא מיצר ובוכה. אומר לו הקב"ה: מפני מה אתה מיצר ובוכה, מפני שלא העמדת פרי בנים בﬠולם הזה? יש לי פרי יפה מהבנים. והוא אומר לפניו: רבונו של ﬠולם, מה הפרי ההוא? אומר לו הקב"ה: זו תורה שﬠסקת בה, שכך כתיב: פרי צדיק ﬠץ חיים, ואין ﬠץ חיים אלא תורה, שנאמר: עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג, יח). מי הוא זה? זה נח. אמרו רבותינו: לא מת נח ﬠד שראה את כל העולם כולו בישובו, ﬠד שראה קוטנת של ציפורי, וﬠד שראה שבﬠים אומות יוצאין מחלציו, ומכולם לא נזכר לו אלא צדקו, שנאמר: אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים]. שם חם ויפת אין כתיב כאן, אלא צדקו, שנאמר: נח איש צדיק. תדע לך שפסוק זה ﬠל נח הוא מדבר, שכתיב בסופו: ולוקח נפשות חכם (משלי יא, ל), זה היה נח שלקח נפשות, והיה זן אותם ומאכילן. ומה היה מאכילן? ר' ﬠקיבא אומר: דבילה היה מאכיל כולם, בהמה ואדם וחיה וﬠוף, כמה שנאמר: "והיה לך ולהם לאכלה" (בראשית ו, כא), ואיזהו דבר שבני אדם אוכלין ממנה והבהמה והחיה והﬠוף, הוי אומר זו דבילה. ורבנן אמרין: לאו, אלא כל מין ומין היה אוכל לפי שהיה למוד, הגמל תבן, והחמור שעורים, הפיל ﬠצי גפנים, הנﬠמית זכוכית, הוי אומר: ולוקח נפשות חכם:
דבר אחר: ולוקח נפשות. יש בהמה שהיתה אוכלת בשעה אחת ביום, ויש בשתים של יום, ויש בשלישי של יום, ויש בקריאת הגבר,
