עמוד:Salomon Buber. Midrash Tanhuma.1885.pdf/252

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה עבר הגהה


בן שׁבﬠים, ובן שמונים שנה, ובן מאה, ונח בן חמש מאות שנה הוליד. ולמה כן? נסתכל נח בבני אדם שהן ﬠתידין ﬠומדין ומכﬠיסין להקב"ה, ואמר: למה לי להזקק לפריה ורביה? לכך לא הוליד ﬠד חמש מאה שנה. ואחר כן אמר: וכי ימות אותו האיש בלא בנים, והקב"ה צוה לאדם על (ידי) פריה ורביה, שנאמר: ויברך אותם אלהים [ויאמר להם אלהים פרו ורבו] (בראשית א, כח), ואני מת בלא בנים? מה ﬠשה נח? נזקק לפּריה ורביה לאחר חמש מאות שנה, שנאמר: ויהי נח בן חמש מאות שנה [ויולד נח את שם את חם ואת יפת] (בראשית ה, לב):

[מ] ויאמר ה׳ לא ידון רוחי באדם לﬠולם (בראשית ו, ג). אמר ריש לקיש, אמר הקב"ה: איני בורא ﬠוד נפש לאדם, שנאמר: לא ידון רוחי באדם. ר׳ יוחנן אמר: מהו לא ידון? כשיﬠלו נפשותיהם אצלי, איני מחזירן להם, שנאמר: ויאמר ה׳ למלאך וישב חרבו אל נדנה (דברי הימים א כא, כז). אמר לחם הקב"ה: לﬠצמיכם אתם עושים רﬠה שאתם נפלים מן הﬠולם, שנאמר: הנפּלים היו בארץ וגו׳ (בראשית ו, ד). למה נקרא שמם נפילים, שהפילו את הﬠולם.

וגם אחרי כן וגו׳ וילדו להם (שם). אמר ר' ברכיה: אין כתיב וילדו מהם, אלא וילדו להם, אלא מלמד שהיתה אשה רואה אחד מהם, ומיד מתייחמת כנגדו ויולדת. כיוצא בו אמר יחזקאל: האשה המנאפת וגו׳ (יחזקאל טז, לב):

המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם (בראשית ו, ד). אנשים שנתפרשו שמותן למעלה, מחויאל – שמיחה הקב"ה שמותן מן הﬠולם, מתושאל – שנתשו אל. אנשי השם, שהיו קשים ומורדים בהקב"ה, שנאמר: ויאמרו לאל סור ממנו וגו' (איוב כא, יד). אמר ר׳ יצחק: למה היו מורדים? שהיו זורעים שנה אחת, והיה עושה תבואה לארבﬠים שנה. אמר ר׳ שמואל בר אמי: למה היו מורדים? שהיו רואים בנים ובני בנים ולא היו מתים.