עמוד:Salomon Buber. Midrash Tanhuma.1885.pdf/249

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה עבר הגהה


מקלסו: רבות ﬠשית אתה ה' אלהי (תהלים מ, ו). אימתי אנו צריכין לומר לפניך שירה? לעולם הבא, שנאמר: מזמור שירו לה' שיר חדש (תהלים צח, א):


[לג] וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ (בראשית ו, ה). ילמדנו רבינו, כמה דינם של רשﬠים בגיהנם? כך שנו רבותינו, משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש. זה מן המשנה, מן המקרא מנין? דכתיב: והיה מדי חדש בחדשו (ישעיהו סו, כג), מאותו חודש לאותו חודש, הרי י"ב חדשים, שנאמר: מיום ליום ומחדש לחדש [שנים ﬠשר] (אסתר ג, ז). ובמה הם נידונין? באש ובשלג, שנאמר: לא תירא לביתה משלג (משלי לא, כא), זהו גיהנם. ונוטלין אותו מן השלג ומקלעין אותו לתוך האש. אמר דוד: "ויﬠלני מבור שאון מטיט היון" (תהלים מ, ג), ולמה נקרא שמו טיט היון? שהן נוטלין אותן ומשליכין אותן לאש והן צװחין ווי, ואחר כך הן מקלﬠין אותם לשלג והן צװחין װי, לכך נקרא שמו "היון", מקום שאומרים שם װי ווי. והיכן משלימין את נפשותיהם? אמר חזקיה בריה דר' חייא: בתוך השלג, שנאמר: תשלג בצלמון (תהלים סח, טו). ומה ראית להקיש משפט רשעים בגיהנם למשפט דור המבול? שכשם שדינם של אלו באש ובשלג, [כך דינם של אלו באש ובשלג. באש מנין?] שנאמר: בחומו נדﬠכו ממקומם (איוב ו, יז), ובשלג מנין? שנאמר: ויהי הגשם ﬠל הארץ (בראשית ז, יב). ולמה כך? אלא במדה שאדם מודד בה מודדין לו. ראה מה כתיב: ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו, ב), אלו הבתולות; כי טבת הנה (שם),