[כח] זה ספר תולדות אדם. זהו שאמר הכתוב: גלמי ראו ﬠיניך (תהלים קלט, טז). ﬠד שאדם היה מוטל גולם, הראהו הקב"ה דור דור ודורשיו, דור דור וצדיקיו, דור דור ורשﬠיו, ﬠד שיחיו המתים. א"ל: כל מה שראו ﬠיניך, ועל ספרך כלם יכתבו (שם). ומהו לא אחד בהם (שם)? ר' אליﬠזר ור' יהושﬠ, [ר׳ אליעזר אומר]: ימים יוצרו ולא אחד בהם, אמר הקב"ה: היום הזה אני גואל את בני ממצרים, וביום הזה אני קורﬠ את הים ומפיל שונאיהם, ביום הזה אני נותן את התורה, ולא נשתנה יום אחד ולא נתחלף, הוי (אומר) "ולא אחד בהם". ר' יהושﬠ אומר: (ולא) [ולו] אחד בהם, מימים שברא הקב"ה בחר לו אחד מהם, ואיזה היא? זה יום הכיפורים, שנאמר: הלא זה צום אבחרהו (ישעיהו נח, ו): ד"א: (ולא) [ולו] אחד בהם, זה יום השבת, שנאמר: ﬠל כן ברך ה׳ את יום השבת ויקדשהו (שמות כא, יא): ד"א: גלמי ראו ﬠיניך. שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון כל הדורות ונתנם בספרו, שנאמר: זה ספר תולדות אדם:
[כט] "ביד כל אדם יחתום" (איוב לז, ז). מהו? אלא כשברא הקב"ה את האדם, הﬠביר לפניו כל הדורות ﬠד שיחיו המתים, הצדיקים והרשעים. א"ל: ראה ﬠל מה הבאת מיתה, ﬠל הצדיקים. כיון ששמﬠ אדם כך, התחיל מיצר, אמר לפניו: רבונו של עולם, וכך ﬠשיתי בעולמך, אי איכפת לי ﬠל הרשﬠים שהן מתים, אלא ﬠל הצדיקים שלא יהו מתרﬠמין ﬠלי. אלא בבקשה ממך, שלא תבתוב ﬠלי שאני הבאתי מיתה ﬠליהם. א"ל הקב"ה: כך אני עושה. כיון שבא אדם ליפטר מן הﬠולם, נגלה ﬠליו הקב"ה, א"ל: כתוב מﬠשיך שﬠשית, שאתה מת על מﬠשיך שﬠשית, והוא כותב. כיון שכתב, אומר לו: חתום, והוא חותם, שנאמר: "ביד כל אדם יחתום". ולﬠתיד לבא כשיושב הקב"ה לדון ﬠם בריותיו, מביא כל הספרים של בני אדם, ומגלה להם מﬠשיהם. לכך נאמר: "ביד כל אדם יחתום" וגו׳:
[ל] ד"א: זה ספר. אמר ר׳ יהושﬠ: זש"ה: מי פﬠל ועשה קורא הדורות מראש (ישעיהו מא, ד), ואילו זכו הדורות היה הקב"ה קורא שמותם כשם שקרא לאדם ולחוה, שנאמר: "ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). וכן אתה מוצא כשהיה הקב"ה רואה צדיק נולד, הוא בכבודו קורא אותו שמו. קרא לנח שהיה צדיק, שנאמר: ויקרא את שמו נח (בראשית ה, כט). קרא לאברהם, שנאמר: והיה שמך אברהם (בראשית יז, ה), וכן יצחק, וכן יﬠקב, וכן שלמה, וכן יאשיהו, שנאמר: הנה בן נולד
