[יט] כתוב אחד אומר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, וכתוב אחד אומר ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים (בראשית ב, ד). בית שמאי אומרים שמים נבראו תחילה, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ובית הלל אומרים ארץ נבראה תחילה, שנאמר ביום ﬠשות ה׳ אלהים ארץ ושמים. אמר ר׳ יהודה בר׳ אילﬠי, המקרא עוזר לבית הלל, שנאמר לפנים הארץ יסדת (תהלים קב, כו). ור׳ חנינא אמר ממקומך אתה למד, שנאמר בראשית ברא אלהים וגו׳, ומה כתיב אחריו? והארץ היתה תהו וגו׳. אמר ר׳ שמﬠון בן יוחי: תמיה אני איך נחלקו אבות העולם בבריאת שמים וארץ, והיך נבראו? כאלפס וככיסויה, כך ברא הקב"ה השמים והארץ, שנאמר אף ידי יסדה ארץ [וימיני טפחה שמים] (ישעיהו מח, יג). למה הקדים הקב"ה שמים לארץ, וארץ לשמים? ללמדך ששניהם שקולין כאחת. ר' תנחומא בר אבא אמר: בבריאה שמים קדמו לארץ, אבל בﬠשייה ארץ קדמה לשמים:
[כ] שאלה מטרונא אחת את ר׳ יוסי, כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגו׳ כימי השמים על הארץ (דברים יא, כא), אין אתם קיימים אלא כל זמן [ש]שמים וארץ קיימים, וﬠתידין שמים וארץ להתבלות, שכך אמר ישﬠיה: שאו מרום עיניכם וראו וגו' (ישעיהו מ, כו), וכתיב שאו לשמים עיניכם והביטו וגו' (ישעיהו נא, ו). אמר לה מאותו נביא שהוכחתני, ממנו אני משיבך, שנאמר כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני ﬠושה ﬠומדים לפני נאום ה', כן יﬠמוד זרﬠכם ושמכם (ישעיהו סו, כב):
[כא] ויאמר ה׳ אלהים הן האדם היה כאחד ממנו (בראשית ג, כב). ילמדנו רבינו מהו להציל תיק הספר עם הספר מפני הדליקה בשבת? כך שנו רבותינו: מצילין תיק הספר ﬠם הספר, ותיק התפלין ﬠם התפילין. הרי שנו רבותינו: כל כתבי הקדש
