[ו] אמר ר' שמﬠון בן יוחי אוי להם לגדפנין שהם נושאים שמו של הקב"ה ﬠל חנם, שלא יהא אדם אומר לה' קרבן, לה' עולה, אלא אדם כי יקריב מכם קרבן לה', חטאת לה', ﬠולה לה', מנחה לה'. למוד, בראשית ברא, ואחר כך אלהים, משהזכיר (הטיומא) [קטיומא] שלו, ואחר כך מזכיר שמו:
[ז] שאלו המינין את (ר' ישמﬠאל) [ר' שמלאי], אמרו לו כמה אלהות בראו את העולם, אמר להם אני ואתם נשאל לתורה, אמרו לו הרי כתיב כי אלהים קדושים (יהושע כד, יט), אמר להם קראו סוף הפסוק, הם לא נאמר אלא הוא. אמר ר' ברכיה בשם ר' אבא האדמוני, מהו קדושים, שהוא קדוש בכל מיני קדושות, אמר ר' אחא בר חנינא הקב"ה דרכו בקדושה, הלוכו בקדושה, נראה בקדושה, דבורו בקרושה, חסיפת זרוﬠו בקדושה, [נאה ואדיר בקדושה]. דרכו בקדושה מנין, שנאמר אלהים בקדש דרכך (תהלים ﬠז, יד). הליכתו בקדושה מנין, שנאמר הליכות אלי מלכי בקדש (תהלים סח, כה). נראה בקדושה, שנאמר כן בקדש חזיתיך (תהלים סג, ג). דבורו בקדושה, שנאמר אלהים דבר בקדשו (תהלים ס, ח). חסיפת זרוﬠו בקדושה מנין, שנאמר (חסף) [חשף] ה׳ [את] זרוﬠ קדשו (ישעיהו נב, י). נאה ואדיר בקדושה מנין, שנאמר מי כמוכה באלים ה' וגו' (שמות טו, יא). הוי כי אלהים קדושים הוא, שהוא קדוש בכל מיני קדושות. אמרו לו והכתיב בראשית ברא אלהים, אמר להן בראו לא כתיב כאן, אלא ברא:
[ח] ר' ישמﬠאל שאל את ר' ﬠקיבא, שהיה ר' ﬠקיבא דורש אכין ורקין מעוטין, אתין וגמין ריבויין, א"ל ר' ישמﬠאל בראשית ברא אלהים שמים וארץ
