עמוד:Salomon Buber. Midrash Tanhuma.1885.pdf/229

[מדבר בישראל, מהו כתיב, מגן הוא לכל החוסים בו (שמואל ב כב, לא)], וימינך תסעדני (תהלים יח, לו), זו תורה, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים לג, ב), וﬠנותך תרבני (תהלים שם), ויש עניו מן הקב"ה. אמר ר׳ אבא בר אחא התלמיד יושב לפני רבו, כשגומר התלמיד אומר לרב כמה יגﬠתיך, אבל ישראל היו למדין מן הקב"ה, כשהן נפטרין אומר להם כמה יגﬠתי אתכם, שנאמר ה׳ אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר וגו' (דברים א, ו), הוי וﬠנותך תרבני: (ר' אמר) [ד"א] וﬠנותך תרבני, אמר ר' שמעון בן זירא מי ﬠניו כהקב"ה, התלמיד אומר לרבו, רבי למדני פרק אחד, והוא אומר לו לך וקדמני במקום פלוני, אבל הקב"ה אמר ליחזקאל קום צא אל הבקﬠה [ושם אדבר אותך] (יחזקאל ג, כג), ויצא יחזקאל ומצאו להקב"ה שקדמו לשם, שנאמר ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' ﬠומד (שם שם, כג), הוי וﬠנותך תרבני: (ר' אמר) [ד"א] וענותך תרבני, אמר ר' לולייני בר טבריני בשם ר' יצחק, ראה ﬠנוותו של הקב"ה, ראה מה כתיב, משה ידבר והאלהים יﬠננו בקול (שמות יט, יט), לא היה צריך לומר אלא האלהים ידבר ומשה יﬠננו בקול, לא עשה כן, אלא משה ידבר וגו', הוי וענותך תרבני: אמר ר' אבא בר כהנא בא וראה ענוותו של הקב"ה, מה כתיב ויאמר (ה׳ אלי) [אלי ה']