עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/88

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה
29
Genesi II.

הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בִתְלַשָר (ישעיה ל"ז י"ב, ומ"ב י"ט י"ב), חרן וכנה ועדן רכלי שבא (יחזקאל כ"ז כ"ג), ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה (עמוס א' ה'), ודעת ההגמון Huet כי תכונת ארץ עדן ad alveum Euphratis et Tigris, ubi una fluunt infra Babyloniam. ודעת Clericus שהיא חלק מארץ ארם (Syria), וכן משמע מדברי עמוס הנ"ל, אם לא נאמר שמקומות הרבה נקראו בשם זה (מה שאיננו רחוק) ועדן לחוד ובית עדן לחוד. ודעת יוחן דוד מיכאעליס שארץ עדן is tractus fuit, qui hodie Armenia, Ghilan, Dailem et Chorasan vocatur, atque ah Euphrate, et Tigride usque ad Araxem et Oxum progreditor. מקדם: לצד מזרח, למזרח של עולם, כנגד יושבי א"י וסביבותיה, והמדבר אשר היו בו ישראל בימי משה, וידוע כי ארם נקראת קדם, להיותה למזרח א"י, גם בבל ושאר אזיאה למזרח א"י, או כדעת רש"י ואחרים למזרחו של עדן. (ט) ויצמח וגו' מן האדמה: מקרקע הגן (רש"י) כי סיים ועץ החיים בתוך הגן, הרי שאינו מדבר על האדמה בכלל. ועץ החיים וגו' ועץ הדעת טוב ורע: כך היה שם שני העצים ההמה, לפי מה שהודיע ה' לאדם. (י) ונהר יוצא מעדן, אין להכריע אם הכוונה שגם עתה הוא יוצא, או אם הוא כתרגומו הוה נפיק, ובימי משה לא היה כן, ויהיה כדעת קצת מן האחרונים שאומרים כי העדן היה במקום שהוא עתה ים. להשקות את הגן: הזכיר זה לצייר לנו איך לא היה המקום ההוא חסר כלום כי לא היה צריך למי גשמים. ומשם יפרד וגו', להגיד גודל הנהר שארבעה נהרות שקצתם ידועים בגָדלם היו יוצאים ממנו. ראשים: פירשו המפרשים כתרגומו, רישי נהרין ונ"ל לשון חלק, כמו ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים (שופטים ז' י"ו), וכן בשאר לשונות קוראים לחלק ראש (caput, capo). ודעת קליריקוס ואחרים לפניו כי אין להבין מכאן כי מקור אחד לארבעת הנהרות האלה, כי אפשר שהיו הנהרות מתחילים מהלאה לעדן, והיו מתחברים במקום אחד בעדן, ומשם היו יוצאים וחוזרים ונפרדים. (יא) שם האחד פישון: לדעת מיכאעליס ורוז' הוא Ara או Araxis ובפי הקדמונים Phasis, ויוצא מחלק צפוני של ארץ