עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/87

28

בראשית ב

נפח באדם נשמת חיים והנה חיותו איננה דבר הבא מן האדמה, אלא דבר אלהי שנפח בו האל, וכשאדם מת אין רוחו שבה אל העפר, אבל תשוב אל האלהים אשר נתנה (קהלת י"ב ז'), וכמו שכתוב רוחו ונשמתו אליו יאסוף (איוב ל"ד י"ד), כלומר שהקב"ה הקדוש ברוך הוא אוסף אליו רוחו של אדם, כי מהאל יצא ואליו ישוב. וכן מצאנו (איוב כ"ז ג') ורוח אלוה באפי, וכן (שם ל"ב ח') ונשמת שדי תבינם, וכן (שם ל"ג ד') ונשמת שדי תחיני, הנה הוא מייחס נשימת האדם וחיותו והשכלתו לנשימת האל ולרוח אלוה. ויהי האדם לנפש חיה: גם שאר בעלי חיים הם נפש חיה, אבל מעלת האדם היא שהוא היה לנפש חיה על ידי נפיחתו של הקב"ה הקדוש ברוך הוא, לא ביצירה ועשיה בלבד. באפיו: אין ענינו נחירים, אלא פנים, כמו בארמית אַנְפִין, וכן למטה (ג' י"ט) בזעת אפיך תאכל לחם, וכן וישתחו אפים ארצה, שהגיעו פניו לארץ, וכן ותפול לאפי דוד (שמואל א' כ"ה כ"ג) כמו לפני דוד, ומזה בלשון חכמים כְלַפֵי נגזר מן כִלְאַפֵי; והנה האויר נכנס ויוצא מן הפנים, כלומר מן הפה ומן האף. (ח) ויטע וגו': אחר שאמר כי קודם היות האדם לא המטיר ה' על הארץ, הגיד כי קודם שיבראהו הכין לו מושב טוב ומבורך, והכין ארבעה נהרות להשקותו, כי בכל הארץ היה האד שומר הצמחים שלא ימותו, ובגן עדן היו הנהרות משקים ומצמיחים כל עץ נחמד וטוב. ויטע, כמו כאהלים נטע ה' (במדבר כ"ד ו'), ארזי לבנון אשר נטע (תהלים ק"ד י"ו) לא נטיעה ממש, אלא כמו הצמיח. ונראין דברי האומרים כי עדן הוא שם ארץ, ככתוב למטה (ד' י"ו) וישב בארץ נוד קדמת עדן, ושהיא הארץ הנזכרת בישעיה וביחזקאל, כמו שכתוב ההצילו אותם אלהי