עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/74

15

Genesi I.

הכסא, בכסא. שרץ נפש חיה: שריצת נפש חיה, כלו' כלומר רבוי נפש חיה, ואין שרץ זה ככל שאר שרץ שבמקרא שהוא שם למין השרצים, כי לא נאמר בשום מקום בהמה נפש חיה או עוף נפש חיה; אבל ענינו שריצה ורבוי, וכן בלעז brulieame ענינו ג"כ גם כן רבוי, והטעם כי השרצים אפי' אפילו אחד או שנים כשהם שורצים ומתנועעים על הארץ הם נראים כמרובים, וזה לקלות תנועתם וקוצר רגליהם או העדרם, ומזה הושאל שרש שרץ להורות על הרבוי, כמו פרו וישרצו (שמות א' ז'). נפש חיה: מלת נפש תחלת הוראתה נשימה, והמלה הפוכה מן נשף, וכן מצאנו נפשו גחלים תלהט (איוב מ"א י"ב) שענינו נשימתו ורוח פיו. וכן נשמה וכן רוח תחלת הוראתם שאיפת האויר והוצאתו שהוא עיקר חיי האדם וכל החיים אשר על הארץ, וחיה הוא פירוש לנפש, כלומר עצם השואף ומוציא האויר ועי"כן על ידי כן הוא חי; ומנהג הלשון לומר נפש סתם על האדם, כמו נפש כי תחטא (ויקרא ד' ב') ונפש חיה על שאר בעלי חיים, כלומר עצם בעל נשימה שיש בו חיות ולא יותר, כי האדם יש לו מעלות אחרות, הדבור והשכל, ושאר תכונות שאינן בשאר בעלי חיים. ועוף יעופף וכו': הוא צווי אחר, יהי עוף ויעופף על הארץ, המים יתמלאו שרץ נפש חיה, והרקיע יתמלא עופות; ואין לשאול אם העוף נברא מן המים, כי באמת גם שרץ נפש חיה לא נברא מן המים, כי אין ישרצו פעל יוצא. על פני רקיע השמים, האויר עם כל מה שלמעלה מן הארץ נקרא רקיע השמים או שמים, ונקרא פנים הצד שלכנגד הרואה; והנה החלק התחתון מן השמים הוא הנראה לנו, והוא יקרא פני רקיע השמים, ועל אותו החלק מן השמים העוף מעופף, והנה הוא מעופף על פני רקיע השמים; ואין צורך לפרש כרח' על פני כמו אל פני. ולמה חבר העוף עם הדגים ביום אחד? יש אומרים מפני שאלו ואלו מטילים ביצים, והם מיישרים הליכתם ע"י על ידי זנבם. ואני מוסיף כי רצה לחבר בריאת האדם עם הבהמות והחיות ולא עם העופות והדגים, מפני שתכונת גוף האדם קרובה יותר לאלו ממה שהיא קרובה לאלו, ועוד שהבהמות והחיות שוכנות עמו על הארץ, מה שאין כן העופות והדגים ששוכנים באויר ובמים. (כא) ויברא אלהים את התנינים הגדולים: פתח בתנינים בעבור גדלם המשונה להודיע שגם הם מעשה ידיו ית', וכל בעלי חיים המשונים בגדלם החיים במים או הרומשים על הארץ נקראים תנינים. הרומשת, ל' לשון רמיסה כלומר הליכה על גחון, שהגוף כלו בארץ ורומס הקרקע. אשר שרצו המים, ע' עיין בפסוק הקודם. למיניהם ולמינהו ע' עיין למעלה פסוק י"א. (כב) ויברך אותם וגו', גזר