עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/67

8

בראשית א

כ"ב) הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה, וזו ראיה על קדמות הספר ההוא. ולפי ששם רקיע נוסד על אמונת המים העליונים, המים אשר מעל השמים (תהלים קמ"ח ד') שהרקיע סובלם, והאמונה הזאת נתישנה ונשכחה, נתישן ג"כ גם כן שם רקיע, ולא נמצא להורות על השמים רק בשלשה מקומות, שנים בתהלים, ומעשה ידיו מגיד הרקיע (י"ט ב'), הללוהו ברקיע עזו (ק"ן א'), כי נשארה המלה בלשון השיריי, כמו שהוא מנהג כל הלשונות, שהמשוררים משתמשים במלות מיושנות; והמקום השלישי הוא בדניאל (י"ב ג') והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, וגם שם היא מליצה שיריית, וכן במלאכי (ג' י') אפתח לכם את ארבות השמים, הוא דרך מליצת השיר. ועוד מצאנו באיוב לשון רקיעה אמור על השמים, תרקיע עמו לשחקים (ל"ז י"ח), וגם זה אות לקדמות הספר, וסיים חזקים כראי מוצק מפני שסובלים משא מים רבים, וכן אמר שלמה (משלי ח' כ"ח) באמצו שחקים ממעל, והנה דברה תורה כל' לשון בני אדם, ואמרה יהי רקיע לפי מחשבתם. ואמנם המכוון אינו זז מהיות אמת ויציב, והוא שהאל נתן בטבע המים להנשא למעלה ולרדת אח"כ אחר כך למטה לארץ. ובתרגום היווני המיוחס לשבעים זקנים מתורגם רקיע Στερέωμα ענין חוזק, וכן תרגמו אח"כ אחר כך בל' לשון רומי firmamentum, וזה נמשך להם מהוראת שרש רקיע בל' לשון סורי שהוא מורה חזוק, וכן רקיעא בל' לשון סורי חזק וקשה. ויוחן קלריקוס אומר שתרגמו כן מפני שהיתה דעת קצת הפילוסופים הקדמונים שהשמים והאויר המקיפים את הארץ מכל צד, הם מונעים אותה וכל אשר עליה מהתפרד ומהתפזר, והנה הם גורמים לארץ שתשאר קשה ומדובקת בחלקיה. והוא מפרש רקיע לשון הכאה ודריכה, כמו הכה בכפך ורקע ברגלך (יחזקﭏ ו' י"א) יען