(שם ט"ו); דרך מליצת השיר המשיל אותו לאדם הראשון, שבראו ה' והניחו בגן עדן וכמו שאמר בעדן גן אלהים היית, לפיכך אמר עליו לשון בריאה, כאלו לא נוצר על ידי אב ואם, אך הוא בריאה אשר ברא ה'. ובבנין פיעל מצאנו שרש להוראת גדיעה וכריתה, ובהפעיל להבריאכם מענין בריא ושמן, ובקצת ספרים מצאנו בבנין הקל ולא ברא אתם לחם (ש"ב י"ב י"ז) באל"ף במקום ה"א, כך היתה גירסת הראב"ע רבי אברהם בן עזרא ולא כן גירסת רד"ק רבי דוד קמחי. אלהים אל ואיל לשון כח וחוזק, ואלהים לשון רבים, והיה נוהג אצל האומות העובדות אלילים (כוזרי מאמר ד' סימן א'), והיו קוראים כן כל כחות הטבע אשר הם סבות המאורעות בארץ, והיו עובדים את כלם, וכל א' אחד מהם היה להם לאלוה, ואמנם העברים בעלי היחוד קיימו שם זה בלשון רבים להורות כי האל אשר הם עובדים איננו כח פרטי אחד, כמו שהיו הגוים אומרים אלהי הרים ה' ולא אלהי עמקים הוא (מ"א כ' כ"ח), אבל הוא קבוץ כל הכחות ובעל הכחות כלם (וכיוצא בזה מלת יַמים עיין למטה פסוק י'), כן קראו אותו בשם צבאות לומר שהוא עצמו כולל כחות כל צבאות השמים שהיו הגוים עובדים, עיין פירושי בישעיה א' ט'. את השמים ואת הארץ דברה תורה כלשון בני אדם, וחלקה את העולם כלו ואת העולמות כלם לשני חלקים, מה שהוא למעלה ומה שהוא למטה, הכל לפי ראות עיני האדם השוכן בארץ, סמא בל' לשון ערבי כמו גבה בעברי, וארע (שממנו ארעא שהוא ארץ בחלוף עי"ן וצד"י, כמו צאן עאן, רבץ רבע וממנו ארבעה, וכן עיר כנוי למלאך כמו ציר בלה"ק לשון הקודש שענינו שליח) בל' לשון ארמי שפל, כמו ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך (דניאל ב' ל"ט); ולדעת קצת (Galius et Clericus) סמא וארע מן שמים וארץ נגזרו; ונראין דברי ר' יעקב אבנדאנה כי שמים מן שם המורה על מקום רחוק; וקראו שמים למה שהוא רחוק וגבוה מכל צד שאדם פונה; ואמנם מן שמים נגזר אח"כ אחר כך הפעל הערבי שענינו גבה, כי אמנם הפעלים המורים לא על פעולה אלא על תכונת הדבר כמו פעל סמא שענינו היה גבוה (altus fuit) לא תתכן מציאותם קודם מציאות שם דבר או שם התאר המורה על התכונה ההיא; דרך משל תחלה קראו לדם בעלי חיים דם, ואח"כ אחר כך קראו אדום למה שעינו כעין דם, ואח"כ אחר כך עשו הפעל ואמרו אדם, אדמו וחבריהם; אבל ארע שהיא שם תאר לכל דבר נמוך, יתכן שאמרוהו קודם שיקראו לאדמה ארעא. (ב) והארץ היתה וגו': המקרא הזה מחובר לשלאחריו, הארץ מתחלתה היתה
עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/63
הדף הזה לא עבר הגהה
4
בראשית א
