הדף הזה עבר הגהה
417
Genesi XLIV-XLV
אביו (רשב"ם וראב"ע) כי דאגת מיתת אביו היא הגוברת בדברי יהודה, אם כי באמת היתה אהבת אביו חזקה בלבו, ואם כי חשב כי גם יוסף יחוש ויחמול על הזקן יותר ממה שיחוס על בניו כלם. (לד) פן אראה ברע סיום הענין דבק עם תחלתו, ישב נא עבדך תחת הנער והנער יעל עם אחיו, פן אראה ברע אשר ימצא את אבי, ודוגמת זה עיין למטה מ"ה י"א.
XLV
(א) ולא יכול יוסף וגו': בתחלה היה בלבו לעכב אצלו בנימין ולשלח את אחיו בלי שיתודע אליהם, ועתה כשאמר לו יהודה והיה כראותו כי אין הנער ומת, נכמרו
