עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/136

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה עבר הגהה


חלל להוראת מקום פנוי נשמרה בל״ח בלשון חכמים, וממנה ג״כ גם כן מְחִלות עפר (ישעיהו ב, יט). והחלון הזה היה סגור עד עכשו, ופתחו נֹחַ אחר שהרגיש שהיתה התבה נחה, ונראה שהיה החלון צר מאוד, שלא היה נֹחַ יכול להוציא בו ראשו, ולראות פני האדמה, אלא להוציא בו עורב ויונה. (ז) יצוא ושוב: יצא וחזר ונכנס, וחזר ויצא וחזר ונכנס כי לא רצה להשאר בחוץ עד שיבשו המים והיה חוזר אל התבה, כי לא היה מנוח לכף רגלו. והמתרגם האלכסנדרי השבעים וכן הוולגאטה תרגמו ויצא יצוא ולא שב, והוא שבוש, כי מה טעם ולא שב עד יבשת המים? כאלו כשיבשו המים אז שב, והדעת נותנת ההפך. (ח) וישלח: עי׳ עיין למעלה ג׳ כ״ג, ומה שכתב כאן ר״שי אין זה ל׳ לשון שליחות וכו׳ היה יכול לאמרו בפסוק הקודם, והטעם שכתבו בפסוק זה הוא מפני שכתוב כאן "לראות הקלו המים", שנראה כעין שליחות ששלח אותה לראות, לפיכך פירש כאן שלחה ללכת לדרכה כדי שע״יכ שעל ידי כן יראה ויבין הוא אם קלו המים, שאם תמצא מנוח לא תשוב אליו. (י) ויחל: קל משרש חיל, כמו ויחילו עד בוש (שופטים ג, כה), טוב ויחיל ודומם (איכה ג, כו), והנה וַיָחֶל בפלס וַיָרֶב מן ריב, וחיל ויחל שני שרשים בענין אחד, ענין תוחלת וְהַמְתָנָה. (יא) והנה עלה זית טרף בפיה: טרף תרגום של עָלֶה, אלא שֶעָלֶה שם כולל, וטרף שם לכל אחד ואחד בפרט ומקבל רבוי כמו "כל טרפי צמחה תיבש" (יחזקאל יז, ט). ורנה״ו (ואחריו ידידי החכם יש״ר) כי עלה יקרא גם אחרי נפלו מן העץ אבל טרף הוא בעודו על העץ או אחר שנתלש ועודנו רענן, והנה ראה נח כי העלה ההוא היה רענן (כי עץ הזית לא יבול עלהו כל השנה) והבין כי לא מצאתו צף על פני המים, אך היא תלשה אותו מן העץ, א״כ אם כן בהכרח היו האילנות בלתי מכוסים במים, ומזה ידע כי קלו המים. ומלת טרף היא לדעתי כעין מאמר מוסגר: והנה עלה