עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/128

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

אחד מהם צריך שיהיה זכר ונקבה (קליריקוס ואחרים) וראיה ממה שכתוב אח״כ אחר כך (ז׳ ב׳) שבעה שבעה איש ואשתו, שלא יתכן לחלק שבעה לזכרים ולנקבות, אלא על כרחנו כל אחד מן השבעה יהיה איש ואשתו, וכן פירש שם המבאר לנת״הש לנתיבות השלום. (כ) יבאו אליך להחיות: כדי שאתה תחיה אותם, תשמרם מֵאָבְדָן. (כב) ויעש נח: זה בנין התבה (רש״י) ואסיפת המאכל (רמב״ן).


VII.

ורמש, וכאן לא הזכיר הרמש, כי אין ממנו מין טהור (תלמידי מוה״רר יצחק פארדו). הבהמה הטהורה: הכשרה לקרבן, כן פירש הרא״בד הלוי ז״ל בספרו הנכבד אמונה רמה מאמר ב׳ עיקר ו׳ פרק א׳, ומה שכתוב למטה (ח׳ כ׳) ויקח מכל הבהמה הטהורה ויעל עולות מסייעו. ובתחלה היה קשה לי מה שכתוב ומכל העוף הטהור שרחוק הוא שיאמר מכל על תורים ובני יונה בלבד, אך מצאתי שהר״מבן מתרץ ואומר מכאן שלא הוכשרו בקרבנות בני נח אלא בהמה טהורה ועוף טהור, אבל כל המינים הטהורים היו כשרים בקרבנותם והוסיף לישראל שלא יקריבו אלא מן הבקר ומן הצאן ומן התורים ומן בני היונה בלבד. והנה הבהמות שהיו אז כשרות לקרבן הן הן שדרך בני אדם לאכלן, ולפיכן צוהו לקחת מהן יותר (כדברי רד״ק), וגם (כדברי ר׳ וואלף מאיר במעמר) מפני שאינן דורסין והם טֶרף לשִנֵי החיות והעיט והיה מינם נכרת אם לא יקח מהם