עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/122

נפילים רבו הדעות, ואין להכריע. רא״בע ור״דק כתבו שנקראו כן כי יפול לב אדם עליו בראותו אותם, כי יפחד מהם. קליריקוס מפרש לסטים מן ותפול שבא ותקחם (איוב א' י״ד) וכיוצא בזה תרגם עקילס. ולתרגום ירושלמי ורוז׳ ואחרים הכוונה שנפלו וגורשו מן השמים. ואולי אפשר לומר כי נפילים כמו נפלאים, והיה השרש מתחילתו פל מורה פלא, וא״חכ מצאתי כי כן ג״כ דעת המעמר. (ה) וירא ה׳: מחובר למקרא שאחריו, וירא וינחם, וזה על דרך דברה תורה כלשון בני אדם. וכל יצר: מה שהלב חורש ומצייר בדמיונו, והמלה לשון יצירה כמו ויצר אמר ליוצרו (ישעיה כ״ט י״ו), ומצאנו ל׳ לשון יצירה במחשבה, הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחושב עליכם מחשבה (ירמיה י״ח י״א), אבל כי הוא ידע יצרנו (תהלים ק״ג י״ד) עניינו יצירתנו ותולדתנו, מאין נוצרנו, כי עפר אנחנו. (ו) מאדם עד בהמה: גם אדם וגם בהמה, כמו מזכר עד נקבה, מאיש עד אשה. (ט) אלה תולדות נח: עיין למטה כ״ה י״ט. בדורותיו: בין כל בני דורו היה צדיק, שהוא לבדו הצדיק בדורות ההם, וכמו שאמר לו כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה (רמ״בן). והנה בכל ספור נח מצאנו שמות אלהות והויה מעורבים יחד באופן שיפלו ולא יקומו דברי האומרים כי משה מגלות מגלות קדמוניות מצא, והפרשיות אשר בהן שם אלהות נכתבו בדור אחד וע״י אנשים מיוחדים, ואשר בהן שם הויה נכתבו בדור אחר וע״י אנשים אחרים, ואשר בהן הויה אלהות בדור אחר ועל ידי אנשים אחרים ג״כ. וכבר נתחבטו בחקירות כאלה החוקרים האחרונים, והעלו חרס בידם. הראשון שבהם היה Astruc שכתב Conjectures sur les Mémoires originaux dont il paraît que Moyse s'est servi pour composer le livre de la Génèse, Bruxelles, 1753. ולפי דעתו השתמש משה בשתים עשרה מגלות קדמוניות, ואחריו Eichhorn בספרו Repertorium für biblische und morgenländische Literatur Parte V, pag. 185, ובספרו Einleitung in das alte Testament, Parte II,