עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/120

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה עבר הגהה


כן אמרתי קצת מבני קין, לא כלם ולא רובם, ואולי ג״כ גם כן היו הפראים האלה מבני קין ומבני שת בשוה. (ג) ויאמר ה׳: אין ספק שאמר זה לנביא שיאמר אל העם כדי שישובו, ודוגמת זה באברהם (בראשית יח כ), ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה אין ספק שאמר כן לאברהם אע״פי אף על פי שלא פירש. לא ידון רוחי באדם לעולם: ידון לשון ריב ומדון, ומזה ויהי כל העם נדון (ש״ב י״ט) (ר' יהודה חיוג), ור׳ יוסף קמחי ורמ״במן פירשו לפי זה שהכוונה לא תהיה רוחי העליונה אשר נפחתי באדם במריבה תמיד עם הבשר, באשר הוא ג״כ גם כן בשר, ואיננו רוחני לבד, לכך אינו ראוי להתקיים, אך ראוי לכלותו מעל פני האדמה. ואני אומר כי לא מצאנו זכר ורמז בת״נך למלחמה זאת בין הרוח והבשר, ועוד מליצת הוא בשר מצאנוה בהפך (ויזכר כי בשר המה, תהלים ע״ח ל״ח) למליצה מעוררת רחמי האל ומשככת חמתו, ועוד בשגם בשר הוא, או בשהוא גם בשר הי״לל היה לו לומר. ור״י קמחי אומר באשר גם הוא בשר כבהמות. ומלבד זה אין ענין זה מתישב יפה עם והיו ימיו ק״ך שנה, כי למה יאריך להם עוד זמן, אחר שידע כי הרוח הוא בטבעו במלחמה עם הבשר? ונראין לי דברי רש״י ורש״בם, אל יהי רוחי נדון ונבוך לעולם במשפטי האדם, אם להשחית אם לרחם. בשגם הוא בשר: בשגם בטעם מפסיק, והמפרשים פירשוהו מורכב מן בי״ת וש״ין משמשות ומלת גם, ורוז׳ וגיז׳ פירשו משרש שגה או שגג, וכל פירושיהם דחוקים, ונ״ל ונראה לי כי שרש המלה שגם, והוא נמצא בלשון סורי וגם בל״ח בלשון חכמים, ובל״ח ענינו סכסוך (עיין בראשית רבא פרשה כ״ו שגם הם פירשו המלה משרש שגם), ובל׳ ובלשון סורי נמצא: כֻלֵה זַמְנָא בקוריָנָא דמַכתבָנֵא שגִים הוָה, בכל עת היה עוסק בקריאת הספרים, וכן: אֶשתגֵם בנַפשֵה, חרד בנפשו ושם לבו על הדבר. ולפי זה נ״ל נראה לי לפרש לא ידון רוחי ולא יהיה נבוך לעולם במחשבה זו שהוא בשר ושעל כן ראוי לרחם עליו, אלא עד ק״ך שנה אמתין עוד ולא יותר. והיו ימיו מאה ועשרים שנה: כ״כ כל כך אאריך להם אולי ישובו, ואם בתוך כך לא ישובו, לא אשאירם עוד ולא ימשכו עוד ימיהם, ויוסף פלאויוס ואחרים פירשו על המשך חיי האדם משם והלאה, שנתמעטו מעט מעט, ועמדו על עשרים ומאה שנה, וזה אינו, כי משה אמר (תהלים צ י) ימי שנותינו בהם שבעים ואם בגבורות שמונים שנה. (ד) הנפילים וגו,: הנפילים היו גבוהי קומה, כמ״ש כמו שכתוב (במדבר י״ג ל״ג) ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים, ומכאן נראה ג״כ גם כן שגם אחר המבול היו נפילים, ולפיכך נ״ל נראה לי כי וגם אחרי כן חוזר למעלה, הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן, וזה ע״י על ידי שבאו בני האלהים אל בנות האדם, וזה היה גם אחר המבול כי גם אז נמצאו בתחלת היישוב אנשים פראים גבוהי קומה שבאו אל בנות היישוב, אלא שלפי