עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/110

מרעה. ומקנה: איש מקנה. (כא) יובל: נראה שהוא Apollo. תופש: מנגן ביד. כנור: בל׳ בלשון יוני cithara, cinyra דבר אחד. ועגב: כראה שהוא מין כנור משונה מעט בצורתו, וכן Psalterium משונה מעט מן cithara (ע׳ עיין בליקסיקא של ל׳ לשון רומית), כי לדברי היירונימוס Cithara deorsum percutitur, psalterium vero sursum, cithara deorsum habet coramen, psalterium sursum ולפי זה אפשר לומר כי עגב מורכב מן על גב. (כב) תובל קין: נראה שהוא Vulcanus, ודע כי קִינָיָא בל׳ בלשון סורי וערבי ענינו צורף זהב וכסף גם חרש ברזל. ותובל (tu pal) בל׳ בלשון פרסי ענינו חתיכת זהב וכסף ונחשת, ומזה גיז׳ גיזניוס אומר כי השם הזה מתחלתו פרסי. ויהי מה, אין ספק כי הבלים הרבה נאמרו בימים קדמונים על האנשים האלה, והתורה טהרה את הספורים ההם מחלאתם. לוטש: לשון מירוק וחידוד. כל חרש: על כרחנו צריך לפרש חורש כלי אומנות שבו החרשים עושים מלאכתם. נעמה: גם היא נראה שהיתה נעבדת, ואולי היא Venus ושמה מעיד עליה. (כג) ויאמר למך לנשיו: לא יובן למה אמר מאמרו לנשיו בפרט, ולא לאחרים; ולפי שיטתי מפני שנשיו היו ממרות את חייו, אמר להן כי ה׳ יעשה נקמתו. עדה וצלה וגו׳: המליצה מליצת השיר. כי איש הרגתי: הנכון כתרגום אנקלוס שהוא לשון תימה, כלומר לא הרגתי אדם כקין שהרג את אחיו, ואם האל נשא עונו ואמר כי שבעתים יוקם קין ק״ו קל וחומר שיקח נקמתי אחר שלא חטאתי ואתן מרגיזות אותי על לא חמס בכפי. ומלת כי לתמיהה כמו ואשת נעורים כי תמאס (ישעיה נ״ד ז׳). והמחבר אשר לא מבני עמנו המובא בנת״הש בנתיבות השלום (הוא Herder) פירש שהיה למך מתפאר על חכמת תובל־קין בנו שהמציא כלי זין, ואמר הנני הורג כל איש שיעשה בי פצע וכל ילד שיעשה בי חבורה; ולפי זה לא היה לו לומר ילד אלא בחור או נער; ולפי דרכי יפה יזכיר ילד שהריגתו אכזריות רבה, לומר לא חטאתי חטא גדול ועוד מה ענין כי שבעתים יוקם קין לכאן? כי נקמת קין תהיה מיד האל, ונקמת למך לדברי ערדער