עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/104

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

מעץ הדעת, כי ידע שימשכו לו מזה מכאובים רבים, והזהירו על זה, והוא לא נשמר, אבל נפתה אחרי המסית שאמר לו שלא ימשכו לו מזה אלא טובות גדולות, ואכל מפרי העץ, ומיד נפקחו עיניו, וזה גרם לו עמל וכעס ומכאובים אין קץ, אשר באמת כלם נמשכים לו מפאת טבע היצירה, אבל ה׳ הודיעם לו דרך קללה, כאלו הוא עונש חטאו על שאכל מעץ הדעת. וכן קללת הנחש אינה אלא הודעת מה שיקרה לו לפי טבעו, כי לכך נוצר מתחלה להיות כמו שהוא עתה, כי הנחש הערום ומהלך בקומה זקופה ומדבר לא נברא אלא לשעתו בג״ע בגן עדן; ואתר שקלל ה׳ את האדם ואשתו על המרותם דברו, היה ראוי ג״כ גם כן שיקלל את הנחש שהסית אותם לחטוא, שאם לא נענש גם הוא, היו תולים בו ית׳ יתברך משוא פנים ועוות הדין. והנה היוצא מן הספור הזה הוא כי אין לאדם להתלונן על עמלו, כי לא נמשך אלא מצד יתרונו ומעלתו שהוא יודע טוב ורע ופועל ברצון ולא בטבע, והיתרון הזה האדם חפץ בו, ולא יחפוץ להמיר את כבודו באוכל עשב; והרי זה כאלו ברצונו אכל מעץ הדעת. והתועלת נמשכת מכל זה מבוארת, והיא שיהיה האדם מכיר שכל רעותיו נמשכות מן הטובה הגדולה שהטיב עמו הבורא, שחננו דעה והשכל, ויהיה שמח בחלקו ונותן תודה לה׳ על הטובה ועל הרעה. והתועלת הזאת נ״ל נראה לי כי לא נפלאת היא ולא רחוקה גם להבנת המון העם גם בימים הקדמונים, כי יאמרו: עמלנו לא נמשך אלא מאכילת עץ הדעת, אבל אם לא היה אבינו אוכל מן העץ ההוא, הרי אנו ובנינו ובני בנינו היינו כבהמה, או כתינוקות אשר לא ידעו היום טוב ורע; הלא טוב לנו שאכל מעץ הדעת, א״כ אם כן אין לנו להתלונן.


IV.

החושים; והנה בדורות הראשונים אמרו פלוני ידע אשה פלונית, לומר שנהנה ממנה וטעם טעמה, ואמרו שתי בנות אשר לא ידעו איש (למטה י״ט ט׳) והכוונה שלא טעמו טעם איש. וכיוצא בזה אלהים אחרים אשר לא ידעתם (דברים י״א כ״ח) שאין כחם וגבורתם ידועה לכם בנסיון, כי אין ספק שלא היו זונים אחרי עבודה זרה בלתי ידועה להם בשם, אבל משה אומר לישראל: הנסיון לא העיד לכם על כחם ואלהותם, כאשר העיד על גדולת ה׳ אלהים וכחו האלהי. קניתי איש את ה׳: בעזרת ה׳ ובחסדו. (ב) את הבל: לדעת קליריקוס נקרא כן אחרי מותו, כי היתה