עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/101

וזריעה. (יט) אפיך: עיין למעלה ב׳. (כ) ויקרא האדם שם אשתו חוה וגו׳: אחר שאמר לו האל ואל עפר תשוב, ואמר שאמר לה בעצב תלדי בנים, קרא לה חוה, כי על ידה יתקיים המין. (כב) כאחד ממנו: הרבוי על המלאכים, כי שִתֵף אותם עמו, כי גם הם פועלים ברצון ויודעים טוב ורע, ולא כבהמה הפועלת בטבע. ועתה פן ישלח ידו וגו׳: מאחר שאמר להם ה׳ כי העץ ההוא הוא עץ החיים, ומאחר שהאדם מתחלת יצירתו מעותד למות, לא היה נכון שיהיה העץ ההוא מזומן להם, כי אז אפשר שיאכלו ממנו כדי לחיות לעולם, ויהיה דבר ה' כוזב. (כג) וישלחהו: נ״ל נראה לי כי השרש הזה (הנגזר מן הלך) נאמר בבנין הקל כשהכוונה שילך פלוני למקום מוגבל וידוע לשולחו, ונאמר בפִעֵל כשהכוונה לכל מקום שירצה. והנה שָׁלַח ענינו עשה שיהיה הולך (למקום ידוע), שִׁלַח עשה שיהיה מהלך (כה וכה, להיכן שירצה). ונראה כי כן היתה גם דעת ר״שי, שכתב (למטה ח׳ ט׳) וַיְשַלַח, אין זה לשון שליחות, אלא לשון שלוח, שלחה ללכת לדרכה. ומה שכתב רא״בע (ואחריו מהר״שד) כל שלוח שאחריו