רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
פֶּֽרֶק שֵׁנִי
כׇּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵֽלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִֽירְשׁוּ אָֽרֶץ; נֵֽצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.
א. רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ הִיא דֶֽרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כׇּל שֶׁהִיא תִפְאֶֽרֶת לְעֹשֶֽׂהָ, וְתִפְאֶֽרֶת לוֹ מִן הָאָדָם; וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵֽע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֺת; וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶֽגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶֽגֶד הֶפְסֵדָהּ. הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַֽעְלָה מִמְּךָ, עַֽיִן רוֹאָה, וְאֹֽזֶן שׁוֹמַֽעַת, וְכׇל מַעֲשֶֽׂיךָ בַּסֵּֽפֶר נִכְתָּבִין.
ב. רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּֽרֶךְ אֶֽרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּֽחַת עָוֺן; וְכׇל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶֽרֶת עָוֺן; וְכׇל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַֽיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם, וְצִדְקָתָם עוֹמֶֽדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם.