אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּזְכָּר־לָֽנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִֽינוּ אֶת רַחֲמָיו מִבֶּן־יְחִידוֹ, וְרָצָה לִשְׁחֹט אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶֽיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵֽינוּ, וְיָגֺֽלּוֹ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ, וְתִכָּנֵס אִתָּֽנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶֽךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּמִדַּת הַחֶֽסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל, יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַחֲלָתֶֽךָ. וְקַיֶם־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר.
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַֽיִם בַּסֵּֽתֶר וּבַגָּלוּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:
רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַֽחְנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׁכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אֲבָל אֲנַֽחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמֹּרִיָּה, זֶֽרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּב הַמִּזְבֵּֽחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶֽךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַֽבְתָּ אוֹתוֹ, וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַֽחְתָּ בּוֹ, קָרָֽאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.
