בשבת רגילה (שאינה ראש חודש):
תִּכַּֽנְתָּ שַׁבָּת, רָצִֽיתָ קׇרְבְּנוֹתֶֽיהָ. צִוִּֽיתָ פֵּרוּשֶֽׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶֽיהָ. מְעַנְּגֶֽיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָֽלוּ; טוֹעֲמֶֽיהָ חַיִּים זָכוּ; וְגַם הָאוֹהֲבִים דְּבָרֶֽיהָ גְּדֻלָּה בָּחָֽרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עליה. וַתְּצַוֵּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ, וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם; וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת, מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.
יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקֽוֹרְאֵי עֹֽנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ; וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ; שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ; וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.
ממשיכים "רְצֵה" בעמוד 399.
