הדף הזה מאומת
235
שיר השירים
מִיַּֽיִן הָרֶֽקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי. שְׂמֹאלוֹ תַּֽחַת רֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵֽנִי. הִשְׁבַּֽעְתִּי אֶתְכֶם, בְּנוֹת ירוּשָׁלָֽיִם, מַה תָּעִֽירוּ וּמַה־תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּֽקֶת עַל דּוֹדָהּ; תַּֽחַת הַתַּפּֽוּחַ עוֹרַרְתִּֽיךָ, שָֽׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּֽךָ, שָֽׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ. שִׂימֵֽנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּֽךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶֽךָ; כִּי עַזָּה כַמָּֽוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה; רְשָׁפֶֽיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶתְיָה. מַֽיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָֽאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבֽוּזוּ לוֹ. אָחוֹת לָֽנוּ קְטַנָּה, וְשָׁדַֽיִם אֵין לָהּ; מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵֽנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּהּ. אִם חוֹמָה הִיא, נִבְנֶה עָלֶֽיהָ טִֽירַת כָּֽסֶף; וְאִם דֶּֽלֶת הִיא, נָצוּר עָלֶֽיהָ לֽוּחַ אָֽרֶז. אֲנִי חוֹמָה, וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת; אָז הָיִֽיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם. כֶּֽרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַֽעַל הָמוֹן; נָתַן אֶת הַכֶּֽרֶם לַנֹּטְרִים; אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶֽלֶף כָּֽסֶף. כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי; הָאֶֽלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאתַֽיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ. הַיּוֹשֶֽׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ, הַשְׁמִיעִֽנִי. בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי, אוֹ לְעֹֽפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בְשָׂמִים.
