ה. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ.
ו. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכׇּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת.
ז. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁנְּבוּאַת משֶׁה רַבֵּֽנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו.
ח. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכׇּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵֽינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמשֶׁה רַבֵּֽנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
ט. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֺא תְהִי מֻחְלֶֽפֶת, וְלֺא תְהִי תּוֹרָה אַחֶֽרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
י. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, יוֹדֵֽעַ כׇּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכׇל מַחְשְׁבוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם.
יא. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֺתָיו, וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֺתָיו.
יב. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִֽׁיחַ; וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵֽהַּ, עִם כׇּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכׇל יוֹם שֶׁיָּבֹא.
יג. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים.
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי, יְיָ. קִוִּֽיתִי, יְיָ, לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי.