מבואר ממה שימצא בחכמת משפטי הככבים, שימצא כוזב הרבה פעמים, כל שכן שלא יתכן שידע האמת בזה הסדור בסבותיו, עד שתהיה לו ידיעה שלמה. ועוד שאם הודינו שיהיה אפשר לאדם שישיג כל אלו המושכלות אשר בנפש השכל הפועל, הנה יהיה עם זה בלתי אפשר שישיג האדם השכל הפועל, לפי שאי אפשר לאדם שישיג הדרגתם וצד היותם אחד. וזה שכבר יראה שבכאן סדור לחומר הראשון בקבולו הצורות, עד שיכלה הענין אל הצורה האנושית, וזה לא יתכן שיודע במין מין. והמשל כי היסודות הם במוחלט במדרגת ההיולי למחצבים, והם קצתם לקצת במדרגת ההיולי, וזה כי הארץ במדרגת ההיולי למים, והמים במדרגת ההיולי ליסוד האויר, ויסוד האויר הוא במדרגת ההיולי ליסוד האש. והנה המחצבים הם במדרגת ההיולי לצמחים, והצמחים הם במדרגת ההיולי לבעלי חיים, ולזה יראה כי צורות המחצבים הם גם כן קצתם לקצת במדרגת ההיולי, עד שיגיע הענין אל מה שהוא כמו ממוצע בין הצמח והדומם, והוא האלמוג. וכן הענין בצמחים, רצוני שהם קצתם לקצת במדרגת ההיולי, עד שיגיע הענין אל מה שהוא כמו ממוצע בין הצמח והחי, והוא האספוג הימיים ומיני החלזון הקיימים. וכן הענין בבעלי חיים, עד שיכלה בסוף הענין אל המין האנושי.
וכבר נראה חיוב מה שהנחנו בכאן ממה שאומר. וזה שהחומר הראשון דורך באלו הצורות מההעדר אל המציאות, ולזה היו כל הצורות האמצעיות העדר מצד ומציאות מצד, רצוני שהם מציאות מצד מה שקדם להם מהצורות והעדר מצד מה שאחריהם מהצורות, כמו שחלקי התנועה הם פעל מצד מה שעבר מהתנועה וכח מצד מה שעתיד. ולזה יחויב שתהיה כל צורה מאלו הצורות במדרגת ההיולי אל מה שאחריה, עד שיכלה כל הענין אל הצורה האנושית. והוא שהוא בלתי אפשר שתהיינה שתים מאלו הצורות במדרגה אחת, שאם היה אפשר זה, הנה לא ימנע אם שתהיה כל אחת תכלית לצורות אשר יקבל החומר הראשון, או שתהיה כל אחת מהן אמצע, או שתהיה אחת מהן תכלית והאחרת אמצעי. ואולם שתהיה כל אחת תכלית הוא שקר, שאם היה הדבר כן, הנה יחויב אם שיהיו אלו התכליות לתנועה אחת בעינה, או שיהיו לתנועות מתחלפות. אבל הניחנו אותן תכליות לתנועה אחת בעינה הוא שקר, כי התנועה האחת לא ימצא לה כי אם תכלית אחת, וזה מבואר בנפשו. ואם הנחנו שיהיו תכליות לתנועות מתחלפות, רצוני שתהיינה הצורות אשר יקבל עד שיגיע אל תכלית האחר, הנה יחויב מזה שלא יהיה דבר ממה שימצא לו אחת
