בדבר הפרטי. ואולם מה שהנחנוהו שכבר אפשר שתהיה זאת ההשגחה בשימציא רע לטובים להצילם מרע יותר חזק, או להגיע להם טובות מה, הנה אם היה שיהיה זה אמת, כבר יתכן שיהיה בזולת ידיעה לשם יתברך בזה הדבר הפרטי במה שהוא פרטי, אבל יגיע זה ממנו מפני היות דרכו שיגיע זה לכל מי שהוא מוכן אל קבול זה האופן מן ההשגחה, כמו שהשכל הפועל פועל כל מוכן לקבל פעלו, עם שאין לו ידיעה בפרטי במה שהוא פרטי. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שלא יחוייב מהודאתנו שאין ידיעת השם יתברך מתפשטת בדבר הפרטי מהצד אשר הוא בו פרטי שלא תהיה השגחתו בקצת אישי האדם מצד הטבע האישיי על האופן אשר הנחנוה. - ואולם מה שטען בזה מצד רוע הסדר אשר נמצא בטובות אישי האדם ורעתם, הוא מבואר שלא יסתור מה שהנחנוהו מן ההשגחה. וזה שלא יחויב מהנחתנו שלא יהיה אפשר שיגיע לרעים הטובות הנכונות לבא עליהם מצד המערכה, אבל אמרנו שהם משולחים ונעזבים אל המקרים ההם המסודרים מהגרמים השמימיים, ולא ישמרם השם יתברך מהרעות הנכונות לבא עליהם מצד המערכת, אחר שאינן במדרגה יתכן שתדבק בהם זאת ההשגחה האלהית. ואינו נמנע גם כן לפי הנחתנו שיחול על הצדיקים רעות בעת ימשכו אחר המוחשות והתירם הקשר וההתדבקות אשר בינם ובין השם יתברך, אשר מצדו הם מושגחים, כי אז תסור מעליהם זאת ההשגחה באופן מה, וישובו מטרה לחץ המקרים. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שלא יפל מזה הצד ספק במה שהנחנוהו מענין ההשגחה האלהית.
אלא שכבר יספק מספק במה שהנחנו מאלו הענינים אשר נפל בהם העדר הסדר. וזה שכבר הודינו שאינו נמנע שיקרו לרעים טובות עצומות מאד מצד הסדורים אשר לגרמים השמימיים, ולטובים רעות בעת התרתם הקשר והדבקות אשר בינם ובין השם יתברך. ובהיות הענין כן, הנה יאמר אומר שהסדור אשר סדרו השם יתברך מהגרמים השמימיים באישי האדם, אשר ממנו יקרה העדר סדור הנמצא בטובות והרעות המגיעות להם לפי מה שהנחנו, לא ימלט משייוחס לו יתברך לעול או ללאות וקצור. וזה כי הוא יודע בזה הסדור, כמו שהתבאר במה שקדם, והוא, עם זה שהוא מסודר לרשעים ולצדיקים בעת התרתם הקשר והדבקות אשר בינם ובין השם יתברך, הנה הוא יודע שכבר יתכן שיקרו ממנו לטובים רעות ולרעים טובות. ובהיות הענין כן, הנה לא ימנע הענין מחלוקה, אם שיוכל השם יתברך לסדר זה בדרך שישלם לאיש כמעשהו, ולא ישתדל בזה, בלי ספק יהיה עול בחוקו חלילה לו ממנו, או שלאה מזה, והוא גם כן חסרון בחוקו יתברך.
