על שיהיה מספר יותר רב ממה שהיה. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאין למספר כח בזאת ההוספה הבלתי כלה עד שיהיה מספר בלתי בעל תכלית. ומזה יתבאר שאין במתדבק כח על חלקים בלתי בעלי תכלית במספר, ולזה הוא מבואר שאין בו כח על גבולים בלתי בעלי תכלית במספר. וכבר בארנו זה באור רחב בבאורנו לספר השמע. ואולם הוצרכנו לבאר בכאן בטול זאת ההנחה שהניחה בן רשד בהיתר זה הספק, והיא שבגשם ימצאו בכח נקודות אין תכלית למספרם אפשר בו שיחלק על כל אחת מהם, לפי שאם היתה צודקת, היה הספק אשר יספקו מצד הידיעה ומצד הנחת האפשר נמצא נשאר על ענינו, וזה מבואר עם מעט עיון. - ובכאן התבאר שאין בטענות אשר זכרנו לפלוסופים מה שיחויב ממנו שלא ידע השם יתברך אלו הדברים אשר בכאן על האופן שהנחנו בו ידיעת השם יתברך אלו הדברים כלם.
פרק חמישי
יתבאר בו בשלמות שמה שהתבאר לנו מענין זאת הידיעה הוא נאות מאד מכל הפנים.
וממה שיוסיף גלוי ושלמות על מה שזכרנו מענין ידיעת השם יתברך אלו הדברים הוא, שלא יתחייבו לזאת ההנחה אחד מהבטולים אשר חויבו ממה שהניח הרב המורה זכרונו לברכה מידיעת השם יתברך, והם החמשה דברים אשר זכרנו במה שקדם שהם נמצאים בידיעת השם יתברך לפי ההנחה ההיא, ואי אפשר שיצוייר אחד מהם בידיעתנו.
אמנם הראשון מהם, והוא שהמדע האחד יאות וישוה לדברים הרבה מתחלפים במין, הוא דבר מחויב גם כן בידיעתנו, כשתהיה ידיעתנו באלו הדברים הרבים מהצד אשר הם בו מתאחדים, והוא בשנשכיל הסדורים המושכלים אשר להם, ונשיג בהם היותם צורה ושלמות קצתם לקצת. ולפי שכבר הנחנו ידיעת השם יתברך לאלו הדברים הרבים בזה האופן, רצוני שהוא ידע הסדורים המושכלים אשר להם מהצד אשר הם בו מסודרים, וידעם בצד אשר הם בו מתאחדים, הוא שלא יחויב לנו מזה הצד להניח ההבדל בין ידיעת השם יתברך לידיעתנו אשר הניחו הרב המורה זכרונו לברכה. ואולם ההבדל בין שתי הידיעות אצלנו הוא במה שיהיו בו אלו הדברים המושכלים אחד, כי החלוף בין האחדות אשר יגיע מזה בשכלנו אל האחדות אשר בידיעת השם יתברך הוא עצום מאד, עד שאין יחס ביניהם כלל, וזה מבואר ממה שקדם במאמר הראשון מזה הספר. - ואולם השני מהם, והוא שידיעתו נתלית בהעדר, הוא דבר בלתי מחויב ממה שהנחנו מענין ידיעת השם יתברך אלו הדברים אשר בכאן. וזה שאנחנו נאמר שידיעת השם
