עמוד:Milhamot Hashem.pdf/144

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

תנועת האדם המשוערות לפי ציורו. והמשל שהאדם, כאשר רצה לשורר שיר מה מצוייר בנפשו, יתנועע תכף מהציור ההוא אל התנועות הנפלאות, עד שתלאה המלאכה בכלי הזמר להמציא בכמו אלו התנועות, ובזה יתנועעו אמצבעות יד בעל הזמר בהנעת כלי הזמר מהציור אשר בנפשו בקלות רב מזולת שיתבונן בתנועה תנועה איך ראוי שתעשה. וכן הענין בדבור, כי האדם יבטא וידבר באותיות אשר ירצה בקלות מזולת שיתבונן בבטאו אות ואות איך יניע כלי הדבור בדרך שיבוטאו באות אות מהם כראוי. ובהיות הענין כן הוא מבואר שכבר יתכן בשם יתברך שיהיה פועל אלו הדברים מזולת אשר ישיגם בצד אשר הם בו פרטיים, ואמנם ישיגם באופן יותר שלם. - ואולם הטענה השנית קיימה שיהיה השם יתברך יודע אלו הדברים מצד ידיעתו עצמותו. והוא גם כן מבואר שלא יחוייב מזאת הטענה אלא שידע הסדור המושכל אשר לאלו הדברים אשר ממנו יושפע מציאותם. - לפי שלשכל הפועל ידיעה בהם. והוא גם כן מבואר שלא חוייב מזאת הטענה אלא שידע הסדור המושכל אשר לאלו הדברים, כי הידיעה אשר לשכל הפועל באלו הדברים היא על זה האופן, כמו שהתבאר במה שקדם, ואולם תתחלף ידיעת השם יתברך בזה הסדור לידיעת השכל הפועל בו בשידיעת השם יתברך בזה הסדור היא יותר לצד השלמות, כמו שקדם. והנה יתבאר זה באור יותר שלם מזה במאמר החמישי מזה הספר בגזרת השם.

וכן נאמר שלא חויב שידע השם יתברך באלו הדברים יותר מזה השעור ממה שזכרנו שטען הרב המורה זכרונו לברכה לקיים שהשם יתברך יודע אלו הדברים כלם. וזה שהטענה הראשונה קיימה שיהיה השם יתברך יודע אלו הדברים להרחיק ממנו הסכלות והוא מבואר שכאשר ידע הדברים על האופן אשר בארנו, לא ישאר לו סכלות בידיעתם, אבל ידעם בשלמות לפי מה שהם עליו. ואולם הטענה השנית כבר זכרנו בזכרנו אותה שכבר יראה שיחוייב ממנה שידע השם יתברך מאלו הדברים הסדור המושכל אשר ממנו יושפע מציאותם, לא יותר מזה השעור, והוא מה שהנחנו אותו בכאן מידיעת השם יתברך.

וכאשר התבאר זה, הנה נבאר שלא יחויב מאחת מהטענות אשר זכרנו לפלוסופים שלא ידע השם יתברך אלו הדברים על האופן שהנחנו. - וזה שהטענה הראשונה מאלו הטענות אשר זכרנו לפלוסופים, והיא האומרת שהשם יתברך לא ישיג הדברים הפרטיים, לפי שאין לו כח היולאני, לא יחויב ממנה שיהיה השם יתברך בלתי יודע הסדור המושכל