מאמר שלישי
בידיעת ה' יתברך הדברים
- פרק ראשון נזכור בו דעות הקודמים בזאת השאלה.
- פרק שני נזכור בו הטענות המקיימות דעת דעת מהם לפי מה שמצאנום בדברי בעלי אלו הדעות או בכח דבריהם.
- פרק שלישי נחקור בטענות אשר זכר המורה זכרונו לברכה אם הם מספיקות אם לא.
- פרק רביעי נשלים בו המאמר בידיעת השם יתברך הדברים איך הוא בדרך עיוני, ונבאר שאין בטענות הקודמים דבר ידחה מה שיתבאר לנו מענין זאת הידיעה.
- פרק חמישי יתבאר בו בשלמות שמה שהתבאר לנו מענין זאת הידיעה הוא נאות מאד מכל הפנים.
- פרק ששי יתבאר בו שמה שהביאנו אליו העיון מענין זאת הידיעה הוא דעת תורתנו:
פרק ראשון
נזכור בו דעות הקודמים בזאת השאלה.
וראוי שנחקור אם יודע השם יתברך אלו הדברים הפרטיים האפשריים אשר בכאן, אם לא ידעם. ואם ידעם, על איזה אופן שידעם. ולפי שכבר נחלקו בזה הדרוש הפלוסופים והחכמים בעלי התורה, ראוי שנחקור תחלה בדעותיהם, ומה שנמצאהו צודק נקחהו מהם, ומה שלא נמצאהו צודק נבאר בו הצד אשר יפול בו האמת בבטולו.
ונאמר שהדעות אשר מצאנו בזה לקודמים אשר ראוי שיעויין בדבריהם, שתים. האחת דעת הפלוסוף והנמשכים אליו, והשנית דעת גדולי חכמי תורתנו. ואולם הפלוסוף היה רואה שהשם יתברך לא ידע אלו הענינים הפרטיים. ונחלקו הנמשכים אחריו לשתי דעות בזה הכת. האחת תסבור שדעת הפלוסוף היא שהשם יתברך לא ידע אלו הדברים אשר בכאן, לא הכללים ולא הפרטים. שאם היה יודע הכללים או הפרטים, היה רבוי בידיעותיו, ויהיה רבוי בעצמותו, ובכלל הנה יהיה עצמותו מתחלק אל היותר שלם והיותר חסר, כמו הענין בדברים אשר יהיה להם גדר, כי קצת מה שבגדר ההוא הוא הולך במדרגת השלמות לקצתו. והכת השנית תסבור שדעת הפלוסוף היא שהשם יתברך ידע אלו הדברים אשר בכאן במה שלהם מצד הטבע הכולל,
