ולקלות הכנע שאר כחותיו המשיגות לכח הנפשי המקבל לא היה מגיע לו רתת וחרדה בבא אליו הנבואה, מפני ההתבודדות אשר לזה הכח אז, כמו הענין בשאר הנביאים עליהם השלום, שהם לקושי השמע שאר הכחות המשיגות אל הכח הנפשי המקבל בהם, יכבד ההתבודדות על שאר הכחות המשיגות, ויקרה מזה להם רתת וחרדה. וידמה שיהיו קצת האנשים רואים חלומות צודקים בהקיץ לחולשת ההשגה, וכבר נבאר זה בפרק הבא אחר זה.
ואולם הספק השמיני הנה ידמה שיהיה היתרו ממה שיקשה, וכל שכן עם מה שהתפרסם מענין הנבואה שהיא צריכה לשלמות השכל, ולזה היו הנביאים תלמידים לומדים בפניהם החכמות, עד שיוכן שכלם אל קבול שפע הנבואה. ונאמר כי מפני שהידיעה אשר תגיע לנערים ולפתאים באלו הדברים היא אם מסוג הקסם, אם מסוג החלום, והידיעה אשר נמצאה נמשכת לשלמות השכל ההיולאני בלי ספק היא הנבואה. ראוי שנחקור אם הנבואה והקסם והחלום הם מסוג אחד, אם לאו. וזה שאם היו מסוג אחד, הנה יהיה התר זה הספק נמנע. ואם לא היו מסוג אחד, לא יהיה בכאן ספק מזה הצד, וזה שלא ימנע היות סבות הדברים המתחלפים מתהפכות.
ונאמר שכבר תובדל הנבואה מהקסם והחלום בדברים. מהם, שהנבואה היא שלמות מגעת בהתלמדות, ולזה היו לנביאים תלמידים, והיו מתנבאים, ר"ל שהיו דורכים אל שתגיע להם הנבואה, ואין הענין כן בחלום ובקסם. - ומהם, שמתנאי הנביא שיהיה חכם, וזה מפורסם מענין הנבואה, ואין הענין כן בחלום ובקסם, אבל כבר ימצאו לפעמים לפתאים ולנערים יותר ממה שימצאו להרבה מן המשכילים מהם. - ומהם, שכל מה שיודיעהו הנביא הוא צודק, רצוני שהסדור אשר לאלו הדברים מצד הגרמים השמימיים הוא כפי מה שיודיעו אותם, עם היותם אפשריים מצד הבחירה, ולזה יאמר שהרע אשר יעד בו הנביא לא יחויב בואו, לפי שכבר יתכן שימלט האיש ההוא או המקום ההוא או העם ההוא ממנו מצד הבחירה אשר הושמה כלי לזה במה שקדם. ואולם הטור אשר ייעד בו הנביא יבא בלי ספק, ר"ל הטוב המסודר מפאת הגרמים השמימיים, לפי שהשכל האנושי אשר ממנו התחלת הבחירה הוא נמצא באדם להגיע אל הטוב, וזאת היתה הכונה במציאות זה הבחירה, ולזה לא יתכן שתהיה ההגעה מאתו אל הרע במה שהוא ראוי שיגיע טוב מצד סדור הגרמים השמימיים, אבל ישתדל בסבות העוזרות אל הגעת הטוב ההוא אשר יודיעהו הנביא. וכבר יתבאר זה באופן שלם במאמר הששי מזה הספר בגזרת השם יתברך. ואולם
