האדם לצד תכונה מה וקצתם לצד הפכה, וקצתם לצד מקרה מה וקצתם לצד הפכו. ולפי שכבר יקרה מזה שיהיו קצת האנשים רעים להשיג קצתם רעות, הנה השגיח השם יתברך בזה, בששם בנו שכל בעל תכלית, להגיענו אל זולת מה שהוא מוגבל מפאת הגרמים השמימיים, לתקן המעוות הנופל במקרה כפי מה שאפשר.
והנה בזה האופן מההשגחה אשר ישגיחו הגרמים השמימיים באדם היו האנשים נשמרים מרעות רבות נכונות לבא עליהם, עד שכבר ימצאו אנשים רעים ישימו כל השתדלותם להמית אחרים ולהזיקם, ולא ישלם להם זה אלא מעט, עם היותם דורכים באלו הפעולות בסבות הנאותות. ולולי זאת ההשגחה היתה פעולתם מגעת על הרוב כמנהג שאר המלאכות אשר יעשו מה שיעשו בסבות הנאותות. והמשל שהנגר תשלם לו מלאכת הנגרות על הרוב בדבר דבר מה שיפעל בו, והרוצח לא תשלם לו הרציחה כי אם מעט. ובזאת ההשגחה היה נשלם הקבוץ המדיני. וזה כי מצד זה הסדור אשר מהגרמים השמימיים יהיו קצת אנשים נוטים לצד אומנות מה וקצתם לצד אומנות אחר, וישלמו בזה האופן האומניות כלן באופן יותר נכבד ממה שהניח אפלטון בענין המדינה החשובה, וזה כי באופן לא ימנעו האומניות כלן מהיותן נמצאות בזולת שנצוה בעליהן מההשתדלות בהצלחה האנושית. ואולם שלא ימנעו האומניות כלן מהיותן נמצאות הוא מבואר, לפי שהמצבים אשר מהם יתחדש אומנות הם מאדיים, לפי מה שהתבאר מזה השעור המעטי אשר נודע לנו ממלאכת המשפט, ולזה יקרה שיתחדשו במקום אישים רבים נוטים לאומנות אומנות. ואף על פי שהבחירה אשר תהיה מפאת השכל ימצא לה כח על שתבלבל זה הסדור, הנה לא יהיה זה ממנה אלא מעט. וזה כי מפני שכבר הקנה אותן זה הסדור תשוקה במה שיגזרהו הסדור ההוא, הנה לא יניחו האומנות ההוא בעבור אומנות אחר, ולזה מה שנראה מבעלי המלאכות הפחותות והמאוסות שלא יניחו מלאכתן מפני מלאכה אחרת, עם היות להם הכנה להעתק אל המלאכות האחרות, ונראה שכבר יכנסו בלמידת המלאכות הפחותות והמאוסות ויבחרום על המלאכות הנבחרות. ואולם אם יעזבוהו, הוא מפני הדרישה בהגעת ההצלחה האנושית, והאנשים אשר זה דרכם הם מעטי המספר. ואם היה שנודה שתניע הבחירה את האדם לצד האומנות האחר, הנה יהיה מעטי, ולא ימנע מפני זה המצא אלו המלאכות הצריכות לקבוץ המדיני, לפי שהמצאם מהסדור אשר מהגרמים השמימיים הם מאדיים, כמו שקדם. ולזאת הסבה אשר זכרנו היה שתפול זאת ההודעה במקרי האדם לבדו מבין שאר בעלי חיים, לפי שמקריו הם
