ב"ה
יקר־סהדותא
מהפייטן המופלא. המליץ המפורסם הרבני המופלג כבוד מו"ה וואלף היידענהיים נ״י.
דברי עדות החכמים השלימים גאוני זמנינו, ובראשם הרב הגאון אמיתי והמפורסם מו״הרר משה סופר נר"ו (בהסכמתו על ספר מחנה ישראל) על דבר החכם התורני המושלם הר"ר בער פֿרענק שי' ועל דבר חיבוריו הנחמדים אינם צריכים חיזוק, גם חכמתו תאיר על פני כל חבוריו, כי דובר צדק הוא. ומגיד מישרים בצחות לשון עברי ואשכנזי, ולאפושי גברי קאתינא, לקרוא למאהבי לאמור הנה טעמתי גם אני מיין הרקח אשר מסך לנו החכם הנ"ל, ויהי בפי כדבש למתוק, גם אתם לכו לחמו בלחמו, ושתו ביין אשר מסך, ואכלתם אכל ושבוע, והללתם וכבדתם את שם אשר עשה עמכם, ועל זכרונם עלה גם יעלה שם אחיכם ורעיכם הדורש שלומכם החפץ בשלותכם:
רעדעלהיים ז׳ אב תקע״ט לפ״ק. וואלף היידענהיים.
מליצת הה"ג אבי המסדר שליט"א
ב"ה יום שנכפל בו כי טוב לס' ואבוא אל העין התרצ"ו לפקק"י פעסט יצ"ו אחינו בני ישראל! אודיע לרבים, כי לפי שיש בני אדם. אשר יראים לגשת לראות ולקרות בספר חדש אשר לא הי' לעולמים, מחמת שאין יודעי' מי הוא ואיזה־הוא העוסק במלאכת ההדפסה, לכן מצאתי א"ע מחוייב לפרסם ברבים כי בני הנעים הבחור החו״ב המהולל ברב תשבחות מו"ה משה נר"י, שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה, זכה ללמוד וללמד, ולהרביץ תורה וחכמה בישראל פה העירה לאוי"ט, ויען שכתבו הספרי' הק' שמצוה לספר לפני ב"ב מגילת אנטיוכס בחנוכה, ולהבינם העניני', כדי שידעו „מאי חנוכה”, ובדור הזה בעו"ה אין יודעי' ואין מביני' זולת בלשון המדינה ככתבה ובפרט ההמון והנשים אינם מביני' לשון אחר כ"א לשון המדינה, וא"א להבינם דבר כ"א בלשון המורגל ביניהם, ונם בדורות שלפנינו גדולי' וטובים העתיקו מגילות הללו בלשון המורגל בין ההמון. ע"כ העתיק בני הנז' נרי"ו המגילה הזאת בלשון המדינה הונגארית עבור ההמונים וקטנים, ונם הני נשי ובנות ישראל אולי יתעוררו עי"ז להבין גודל נס ימי חנוכה. ובצדה כתב נם הערות שונות מפי ספרים וסופרים כולן שוין לטובה כאשר יראה הרואה —
ואני תפלה להי"ת, שיזכהו לזרוע זרע אמת בלבב אחינו בנ"י, ולהמשיך לבות בנ"י ע"י מפעלו לירא' טהורה, עד נזכה לקראת משיח צדקינו במהרה! —
