האלה ויפן מהר כל־העם וישובו: (נח) ויאמרו הזקנים אל דניאל שב־נא בתוכנו והשכילנו אתה אם שמך אלהים לאיש שר ושפט: (נט) ויען דניאל ויאמר היפרדו־נא שניהם איש מעל אחיו ואשאל איש איש לבדו: (ס) ויהי אחרי הפרדם ויקרא לראשון ויאמר אליו הזקן בימים ובפשעים כעת יחולו על ראשך: (סא) דע־נא כי משפט עוול שפטת והצדקת את־הרשע והרשעת את־הצדיק אף כי־אמר אלהים "ונקי וצדיק אל־תהרג": (סב) ועתה אם ראית את אשר דברת הגד־לי את־שם העץ אשר מצאת שניהם תחתיו ויען ויאמר תחת אלָה: (סג) ויאמר דניאל יתנך יי לאלה ומלאכו יצוה־לך להכריתך: (סד) וישלח אותו מעל פניו ויצו להגיש את־השני ויאמר אליו בן־כנעני אתה ולא בן־יהודי: (סה) הן יְפי האשה השיאך ורוח זנונים הפך לבך: (סו) ככה היה מעשיכם כל־הימים לזנות את־בנות ישראל ומיראתן אתכם הטיתם אותן לכל חפציכם: (סז) זולתי בת־יהודה הזאת אשר לא שמעה לקול תזנותך: (סח) ועתה הגד־לי את־שם העץ אשר ראית שניהם תחתיו ויען ויאמר תחת אלון: (סט) ויאמר דניאל השקר יכסה פניך קלון ראה כי מלאך יי ינופף חרבו עליך להשחיתך:
(ע) וישמע כל־העם וישאו את־קולם להודות ליי המושיע לכל המיחלים לחסדו: (עא) ויקומו כולם על שני הזקנים אשר נלכדו באמרי פיהם על־יד דניאל כי שקר ענו בשושנה: (עב) ויעשו להם כמשפט תורת משה "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו": (עג) ויהרגו אתם
עמוד:Ketuvim Aharonim Fraenkel (Leipzig 1830).pdf/181
הדף הזה עבר הגהה
הדף הזה עבר הגהה
