עמוד:Hebrewbooks org 19784.pdf/18

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה מאומת

הקדמת הספר

יראת הרוממות ואהבת המלך מלכי המלכים הקב״ה יתברך ויתעלה זכרו לעד לנצח נצחים הוא ראוי ונכון שיהיה תקועה בלב ישראל קדושים משרתי עליון שהם עמו ונחלתו נחלת יעקב בלי מצרים כי הם דבוקים בו ית׳ הבב״ת והוא דבוק בהם כי הם המעט שהם ממעטין ומקטינים א״ע ומאן דאיהו זעיר וכו׳ ועלינו לשבחו ולפארו ולרוממו ולברכו על התורה תחלה וקדומה אלפים אלוף חכמ״ה אלוף בינ״ה יתירה נודעת לנו ע״י משה נביאו נאמן ביתו ע״ה ולאורה נסעה ונלכה באור ה׳ למען היותנו מקושרים בו ית׳ אהבה עזה ועצומה וזכרו לא יסוף מזרעינו עד סוף כל הדורות ועד בכלל כל השרשים כולם כי הוא מסבב כל עלמין וכו׳ ותחות כל עלמין כאשר נראה בחוש בכל דור ודור אשר הוא ית׳ לנו מעיר לעזור ע״י הנביאים ואנשי כנה״ג ותנאים ואמוראים והגאונים וגאוני הזמן ומורה דרך ישכון אור עליון מלמעלה למטה מטה כמאמרם ז״ל אין לך יום שקללתו וכו׳ אמנם יתרון אור מן החושך ואמת מארץ תצמח ובגודל חשכת גלותינו לא עזבנו אלקינו והאיר אל עבר פנינו אורה זו תורה הקדומה ועלומה וסתומה ומכוסה ומופלא שכיסן עתיק יומין עד עת בא דברו אמרת ה׳ צרופה על ידי בוצינא קדישא התנא האלקי רשב״י זלה״ה בספר הזהר וז״ח ותיקוני זהר שמזהיר כברק לעיינין עיני העדה הם החכמים החכמה תחיה בעליה לחיותינו כהיום הזה ע״י האלקי מוהר״ר משה קורדווירא אשר כל סתום לא עממהו והגדיל עצה והפליא תושיה לגלות כל רז דא אור הזהר הנ״ל בביאורו בספר הפרדס ושאר ספרים קדושים ולימד דעת את העם לידע ולהודיע ולהודע שהוא הא־ל ית׳ מרוחק ונעלה מאוד ממדת הברואים ומזהיר ומשמר ומרחק מאוד מן ההגשמה ח״ו בחכמה זו כי הם רק שכליים ואורות עליונים וחיות אלהותו ית׳ כאשר רוח ה׳ דיבר בו כי חכמת אלקים בקרבו באשר עלה ארי׳ ומשבחו בשבח המגיע לכתבים כתבי קודש האלקי ר׳ יצחק לוריא זל״ה דנהירין לי׳ שבילין דרקיע ואזן וחקר תקן בכתב יושר דברי אמת תורת אמת היתה בפיהו לבאר הכל בפרטות את הכל עשה יפה בעתו עת לכל חפץ ה׳ בידו הצליח. אמנם כן הרב הקדוש האר״י זלה״ה בהיותו צריך להרחיב ביאור כל דבר דבור על אופניו בפרטי פרטיות כל עולם ועולם בפ״ע כל מדה ומדה נכונה המכונה בשם פרצופים אשר הם דרושים נחמדים וארוכים מאוד אשר יכלה הזמן וכו׳ כאשר מבואר בהקדמת סה״ק עץ חיים שהוא רק ראשי פרקים כמציץ מן החרכים ומגלה טפח ומכסה אלפים אמה לא היה יכול עוד להרחיב הדיבור בהרחקת ובהפשטת הגשמיות ממנו ית׳ ומה גם שלא היה לו מן הצורך כי גילה זאת רק לתלמידיו הקדושים
ב