אם נתבונן מקרוב אל חיי הנזירים מבית הרכבים לא נמצא גם בהם סגפנות ושנאת החיים. כמוהם כאליהו הנביא, ככל הנזירים אשר חיו בימים ההם, מוחים הם רק נגד אותה הצורה שקיבלו החיים הישראליים בשעתם. "הקינים" רוצים לתקן את חטאו של "קין" [1], שהביא לעולם את "הקניין" [2] ואת תרבות עבודת האדמה ואת כל הצרות הכרוכות בעקבם. ה' אלוהי-ישראל הוא אלוהי הרועים הקדמונים, הוא "רועה נאמן", וישראל "עם מרעיתו וצאן ידו". הבל "איש רועה צאן" עבד את אלוהיו באמונה, "וישע ה' אל הבל ואת מנחתו", אבל אל קין, "עובד האדמה", "ואל מנחתו לא שעה" [3]. ישראל מונין ללבנה על דרך הרועים הקדמונים. ובזמן ש"לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל" [4]. משה "רועה" היה את "הצאן", "וירא מלאך ה' אליו" ויבחר בו לרעות את ישראל [5]. דויד, הגדול במלכי ישראל, רועה היה "ויקחהו (ה') ממכלאות צאן, מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו" [6]. הנביא הגדול עמוס מעיד על עצמו: "לא נביא אנוכי ולא בן נביא אנוכי, כי בוקר אנוכי ובולס שקמים, וייקחני ה' מאחרי הצאן ויאמר אלי ה': לך הינבא אל עמי ישראל!" [7]. הוא מדבר קשות את פושעי ישראל "השותים במזרקי יין" [8], "ויין
32
- ^ שופטים ד, יא: "וחבר הקיני נפרד מקין" וכולי, ובפירוש רבי אברהם אבן עזרא לבמדבר (כד, כא): "וקין הוא הקיני".
- ^ יוסיפוס (קדמוניות היהודים, ספר א, פרק ב): "קין, כלומר: קניין". עיין שם כל הרצאת הסיפור של קין והבל.
- ^ בראשית ד. כל הסיפור מלא הרוח העתיק המתנגד לעבודת האדמה ולכל התרבות המורכבת בכלל.
- ^ סוכה כט, א.
- ^ שמות ג, א-ב.
- ^ תהילים עח, ע-עא.
- ^ עמוס ט, יד-טו.
- ^ שם, ו, ו.
