רק עניינים מורכבים, על פי היסודות הטמונים ונגוזים וחבויים בחביון עוזה של
מהן אור, והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מבן פרד" – לו היה האדם במדרגתו הראשונה, לא היה לו לעמול בלמוד ההיקשים, ורק אחרי זה מוכרח לעמול בזה, אשר נגד זה נתהוה גם כח בבריאה המוחשית, הוצאת האור מהקשת אבנים זה בזה. והנה מבואר לעיל כי כפי רושם החטא התחילה מדרגת ירידת השגתו מיד בערב שבת, וממילא היה נצרך עוד בערב שבת הזדמנות הקשת האבנים והוצאת האור. ורק אחרי שבשבת נשאר עוד על מצבו הראשון, התחיל זאת במוצאי שבת ונתחדש אז עניין זה. והנה מעת שהאדם מוכרח להתייגע על התחדשות עניינים מחודשים, וההתחדשות תצא על ידי הרכבת הקדמות להוציא תולדות, מעת ההיא יש לו לידע אופן השתמשותם, והוא שידע איך להרכיב ההקדמות, מבלי להוציא תולדה מזויפת בדאית. ויש לו גם לידע כי האות מתולדה אמיתית הוא, אם גם היא תוליד, שתשמש במקום אב אחר כך, וכן תלך כשרשרת ארוכה, כנודע בהיגיון. כי יש לפעמים אשר בעת הוצאת התולדה לא ירגיש שקרותה, אולם אם ירצה לשמש בה במקום הקדמה ולהוליד ממנה אז ירגיש זיופה ושקרותה, בראותו שלא תוליד עוד, כי האמת היא נצחית והתולדה היא חלק מחלקי הקיום והנצחיות. ועל כן הכין הקדוש ברוך הוא בבריאה הגשמית גם לזה ציור ודוגמא, והוא הפרד שנולד משני מינים שונים שאינם מתאחדים ומתחברים בחבור טבעי, והולד הנולד מהם אין לו שום כח הולדה כי נחסר לו האמת והקיום. ומזה יש לידע עד כמה יש לשקול אופן הרכבת ההקדמות להוציא מהן תולדות. ואם ירכיב שתי הקדמות שאינן משתוות ומתחברות באמת, עד שתחשבנה כמו מין בשאינו מינו, הנה אם לשעתו יוציא מהן איזה תולדה אבל ירגיש אחר כך שנחסר לה חותם האמת והקיום, ויראה כי קצר כחה להוליד עוד תולדות כחוק התולדות האמיתית. וגם מי שקצר כוחו למשמש מיד בכח חידושו צד השקרות אם יתחיל להשתמש עמו עוד, אז באין ספק ירגיש וימשמש בדיותו ושקרותו. ועל כן כמו שהזמין הקדוש ברוך הוא אז בריאת האור מהאבנים להתבונן על הכרח השתמשות בההקדמות, כן הכין אז בריאת הפרד להתבונן גם על אפשרות השקריות, ושניהם נועדו להבראות בערב שבת ונתאחרו עד מוצאי שבת זמן התחלת השתמשות כח השכל והמדע על פי הרכבת הקדמות. וזהו מה שאמרו שם "אור דידיה ואור דידן". והדברים עמוקים וארוכים מאד. וזהו סוד הדבר מה שאמרו בכל מקום כי הקדוש ברוך הוא נסתכל בתורה וברא את העולם. הרצון, העריך עולם הגשמי כפי עולם הרוחני, וכמו כל צייר בעת שמצייר תבנית המצוייר מתבונן בדיוק עצום על המצוייר, תבנית אבריו ועורקיו ועצביו ויציירו כן. ומי שאינו יודע תבנית המצויר, יש לו אחר כך להתבונן על תבנית הציור בכל פרטיו וידע מזה תבנית המצויר - כן הוא בזה: הקדוש ברוך הוא העריך את ציור העולם כפי הבנות המצויר העיקרי של עצם הבריאה, ואנחנו בעת
