עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/9

‫סריס המלך יצא ויביא נער אחד אל אולם הכסא, ויפול על ‫פניו ארצה להדום הכסא.

"קום נא למה אתה נופל על פניך" קרא כוסדראי. "קום נא הגידה ‫מי אתה?" ‬‬ ‫הנער קם ויאמר: אנכי עבדך טהעאפאנעס בן אוהבך ומגנך הקיסר מאויריטיוס אשר רצחוהו נפש הקושרים והמורדים.

‫ויהי כשמוע כוסדראי את הדברים האלה קרע את בגדיו, נפל על פניו ארצה ‫ויזעק זעקה גדולה ומרה: מאויריטיוס אוהבי אבי ומושיעי, הכמות נבל מת?

"התאפק נא אדוני המלך, מנע עיניך מדמעה, קומה והתעוררה וחשוב מחשבות נקם לנקום נקמת דמי אבי ודמי אחי, נקום נקמת אמי ואחיותי, ‫והשיבה לי את כתר מלכותי כאשר השיב לך אבי את כסא אבותיך". ‬ "כדבריך כן אעשה" השיב המלך. "אך ספרה נא לי איך נעשתה התועבה הגדולה הזאת". ‪ ‬"הלא ידעת אדוני ומלכי את שרירות לב אנשי חיל רומא ומשובת ‫דרכם, וידעת גם ידעת כי אבי הקיסר עצר בם בעז משפט ולא שלח רסנו ‫מעל פניהם. אי לזאת חרה אפם באבי, וימליכו איש אחד בן בלי שם, ‫איש אחד משרי הצבא ושמו פהאקאס, הלבישוהו ארגמן וילכו אחריו אל ‫קאנסטאנטינאפאל, והמון העם בעיר הזאת גם לבבם לא היה שלם עם אבי, ‫עקב אשר מנע מהם חמדת תענוגותיהם מאשר חסה עינו על אוצרות ‫המלוכה, ויהי בראותם כי אנשי החיל המליכו איש אחר ששו לקראתו ‫ויקומו על מלכם הישר והצדיק בהיותו מתהלך יחף ברחובות העיר לעת ‫עבודתו את אלהיו ויחרפוהו ויקללוהו, וינס אבי ואשתו הגבירה ותשעה ‫ילדיו אל כאלצעדאן, ואחי הגדול טהעאדזיוס המולך ברומא אץ לבוא אליך ‫אדוני ומלכי לבקש עזרך, אך בדרך הדביקוהו חרשי משחית וירצחוהו, ‫והעריץ פהאקאס שלח אנשיו ויתפשו את אבי בכאלצעדאן וימיתוהו אחרי ‫אשר שחטו את ילדיו לעיניו‪ ,‬גם באמי ובאחיותי עשו שפטים נוראים, ‫ואמלט אך אנכי לבדי. ומאז המית פהאקאס את כל זרע המלוכה השיב צור ‫חרבו על אוהבי אבי אשר היו באמונה עמו, התעולל והתגולל עליהם ‫לעשות בהם נקמות רצח באכזריות נוראה מאד. נהרי נחלי דמי נקיים ‫ישטופו ויעבורו בכל גלילות ארצנו, אנשי החיל אשר היו בעוזריך מתבוססים ‫בדמיהם קצוצי ראשיהם וידיהם, וגם קבורה אין להם. אדוני ומלכי! מחרב ‫אויב ומתנקם נמלטתי, ממבקשי נפשי לספותה נצלתי, והנני נופל לפניך ‫על פני לבקש: הושיעה אדוני כי לך יאתה, נקום נקמת אבי, אמי, ובניו. ‫פקוד על העריץ הבליעל הזה עון מרדו ורצחו והשיבה את עבדך אל נחלת ‫אבותיו".

‫וככלות הנער לדבר שב ויפול אפים ארצה, וישא קולו ויבך. המלך ‫הרים את הנער ויחבקהו וינשקהו, "הרגע ידידי, אנכי מגן לך ומשמרת אתה