עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/77

‫‫מגזע מלכי פרס הראשונים‪ ,‬ויקשרו קשר על ארצעם־דאקט‪ ,‬וימיתוה‬ ‫ורוסטאם המליך את יעסדעגרעד אחריה: ‬‬ ‫יעסדעגרעד לא מצא עז בנפשו ללכת בראש החיל‪ ,‬ ויפקד את שלום‬ ‫ארצו ביד רוסטאם‪.‬‬

‫והערבים באו ויבקיעו בארץ‪ ,‬לאט לאט התנהלו‪ ,‬והחזיקו מעמד‪.‬‬ ‫שתי המערכות נפגשו‪ ,‬ומלחמות תנופות פרצו. שתי פעמים הוכו הערבים‬ ‫ובשלישית גברה ידם להפליא. יעסדעגרעד ראה כי אזלת ידו וישלח מלאכיו‬ ‫אל סעיד לנסות דבר שלום‪ ,‬ושר צבא הערבים שלח מלאכיו אל קטיספון‬ ‫וישם בפיהם דבר אל המלך לאמר‪ :‬אם תאות לנו ובאת בברית אמונת‬ ‫האישלאם‪ ,‬לא יבא איש חיל ערבי בארצך‪ ,‬ולא ידרוך בגבולך למרות‬ ‫עיניך‪ .‬לא נשאל ממך דבר כי אם את המס אשר יעלו כל בני בריתנו‬ ‫לשרי צבאותינו‪ .‬אך אם מאן אתה לקבל עליך עול תורת נביאנו‪ ,‬שלם‬ ‫תשלם לנו את כל המסים אשר נשים על עמי הנכר, ואם גם בזאת לא‬ ‫תשמע לנו, התעתד וצא למלחמה‪— .‬‬

‫יעסדעגרעד שמע את דברי הברית האלה וחמתו בערה בו מאד‪,‬‬ ‫ויצו וישיבו שקים מלאים עפר בצוארי מלאכי סעיד וישלחם מעל פניו‪— .‬‬

‫בין כה וכה באו בוסתנאי ואחאי אל מחוזא עיר מולדתם. -‬‬ ‫שמונה שנים עברו מאז יצא בוסתנאי ממחוזא ועקבותיו לא נודעו‪ ,‬וכבר‬ ‫אמרו הוריו נואש ולא יחלו לשוב ולראותו עוד‪ .‬ומה גדלה איפוא שמחת‬ ‫ילתא לראות את בנה יחידה‪ ,‬ומה עצמה חדות רבינו כפנאי לראות את‬ ‫נכדו מחמל נפשו‪ .‬אך דבר בוסתנאי היה נחוץ ויחשוך נפשו ונפש הוריו‬ ‫משבוע בנעימות שמחת גילם‪ .‬וישקוד לשלוח רצים אל כל קהלות ישראל‬ ‫לקרוא להם כי יקומו כלם כאיש אחד ויאספו אליו‪ .‬הקול נשמע ומכל‬ ‫אפסי ארץ פרס נהרו גדודים גדודים אל בוסתנאי‪ ,‬ להתיצב תחת דגלו‪,‬‬ ‫כי יעסדעגרעד גם הוא הלך בדרך ארצעם־דאקט‪ ,‬ולא הפר את גזרותיה.

‫ובוסתנאי דבר על לב אחיו הנאספים אליו ויאמר להם‪ : אם יהיה ה׳‬ ‫את הערבים והכניעו את הפרסים‪ ,‬נראה ימי טובה והשקט‪ ,‬ועל מוצא‬ ‫פי אמונתנו נחיה באין מכלים דבר‪ ,‬אי לזאת חזקו ונתחזק לצאת לעזרתם‪.‬‬ ‫וגדודי היהודים מהרו ויחישו לבוא עד הנהר פרת מקום אשר שתי המערכות‬ ‫הערבים והפרסים נחתים שמה‪.‬‬

‫רוסטאם עבר את הנהר פרת‪ ,‬בחיל וצבא‪ .‬גדול במספרו, יתר הרבה‬ מאד ממספר חיל הערבים‪ ,‬על יד קאדעססיא נפגשו שתי המערכות והמלחמה‬ ‫החלה‪ ,‬מאור הבקר עד הנשף נלחמו ובאין מוצא דבר נצחון‪ .‬כי אם‬ ‫רבו הפרסים במספרם‪ ,‬עצמו מהם הערבים באמץ לבבם וכביר כחם‪,‬‬