עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/76

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‫לעשות רצונה חרה אף ארצעם דאקט עליה ותצוה לשלחה אל אחד המבצרים‬ ‫ושם היא עצורה בסהר עד היום הזה״‬

פלצות אחזה את בוסתנאי לשמע הדברים האלה, ותשוקה עזה ‫התעוררה בו לשוב לארץ מולדתו להמצא הרוחה וישע לאחיו האומללים‪— .‬‬ ‫ובהשתונן כליותיו למצוא נתיבה לחפצו‪ ,‬מהר ויבוא לפני הכאליף, ‫ויאמר‪ :‬אדוני ! הלא ידעת כי הנביא היה מטה אזן לדברי ושומע לעצתי ?

"ידעתי גם ידעתי" ענה אמאר ״וגם אנכי אודך אם טוב תיעצני"

"אי לזאת הואילה ושמע נא‪ ,‬מדוע זה אתם יושבים תחתיכם בצל‬ ‫העצלות‪ ,‬ובריב ומדנים בין איש ובין רעהו תבלו ימיכם‪ ,‬ושארית גבורתכם?‬ ‫מדוע זה לא תביטו אל צור חוצבתם‪ ,‬אל מחמד נביאכם, ולא תשלחו‬ ‫לחרב ידיכם להכריע ולשבר את גאון עובדי האלילים המתהללים באימים?‬

שא עיניך קדמה וראה שם ממלכה גדולה מלאתי אדם רב, על כסאה תשב אשה ‬אולת קצרת ידים‪ ,‬בשגעון תנהג ובשאט נפש תהרסנה‪ ,‬הארץ‬ ‫ההיא היא ארץ מולדתי‪ ,‬ידעתי מוצאיה ומבואיה‪ ,‬הבה נא קומו וצאו עליה‬ ‫ואנכי אהיה לכם לעינים"

‫עצת בוסתנאי מצאה חן ושכל טוב בעיני הכאליף‪ ,‬ועד מהרה צוה‬ ‫להצביא צבאותיו‪ ,‬ויפקד עליהם את גבור החיל סעיד‬ רע בוסתנאי, אנשי ‫החיל התפקדו ויצאו ללכת אל ארץ פרס ובוסתנאי ואחאי הלכו עמהם‪.‬‬

‫ובהיותם בדרך‪ ,‬סעיד ובוסתנאי‪ ,‬רוכבים צמדים ומשיחים איש את‬ ‫רעהו‪ ,‬פנה סעיד אל בוסתנאי וישאלהו כמה ימי חייך בוסתנאי ?‬

‫״עשרים וארבע שנה מלאו לי"

"ומדוע זה אתה יושב לבדך" שאל סעיד "ולא לקחת לך אשה‬ עד היום?‬

‫״כן שאלת סעיד" ענה בוסתנאי "אפס — בארץ מולדתי בת מלך‬ ‫יושבת ומחכה אל בואי — העדינה הזאת אשר פדתה נפשי מעבור בשלח‬ ‫מתבוססת עתה באחד בתי הכלאים‪ .‬על כן אמרתי לא אתבונן על אשה ‬עד‬ ‫אשר יקרה ה׳ לפני להוציא ממסגר את דארא". ויספר בוסתנאי לסעיד שר צבא‬ ‫הערביים כל אשר קרהו בבית כוסדראי ואת אשר עשתה עמו דארא‪.‬‬


‫בבוא השמועה אל ארמון המלכה בעיר קטיספון כי יצאו צבאות‬ ‫ערב לקרוא מלחמה על פרס התעוררה ארצעם דאקט להכין למלחמה‬ בכל עז ותעצומות‬, ‫בחרות אפה אמרה לעמוד בראש החיל ועל ידה‬ ‫יצביא הארמוץ אשר היה שר הצבא לפני אביה‪ ,‬אך הדבר הזה העיר חמת‬ ‫קנאת רוסטאם אחד מגדולי שרי הצבא‪ ,‬וישת ידו את יעסדעגרעד שאר‬