שר הצבא סאין הומת ,ואל המלאכים אמר כוסדראי לאמר אם חפץ הקיסר היראקליוס בשלום הנני לתתו לו, אך אם הבטח יבטיח לי להעלות לי מס מדי שנה בשנה אלף ככרי זהב ,אלף ככרי כסף , אלף חליפות שמלות ,אלף סוסים ואלף עלמות.
-- פחי נפש יצאו המלאכים מלפני כוסדראי ובהשיבם את שולחם דבר — ראה היראקליוס כי נוחלה אבדה תקותו ויתעורר להתחזק ולעמוד על נפשו ונפש עמו ,וכאשר לא מצאה ידו להצביא צבאות ולכלכל מחסוריהם, הריק כל אוצרות בתי התפלות .בשתי מאות אלפים שקלי זהב הפיק רצון מאת האווארים וישובו לארצם ,ואחרי אשר בצר את חומות הבירה , ויחזק מגדליה, לבלי יוכלו הפרסיים להבקיע בה ,לקח את אנשי חילו שכיריו החרשים ,וירד עמם באניות לבוא אל אזיא ולהשיב מלחמה לכוסדראי בארצו.
שני המלכים האדירים האלה התעתדו למלחמה נוראה ,ואימה גדולה נפלה על היהודים יושבי ארצות ממשלת ידיהם .זה חלק היהודים האומללים הנדחים והנפוצים בארבע כנפות הארץ, וזה גורלם לעת פרצה מלחמה בארץ וגוי אל גוי נשא חרבו ; כי כאשר הסכין המנצח לשפוך עליהם בוז עז אפו בשאט נפש כן למד המנוצח לקחת מהם נקמת מפלתו , וביותר חתו היהודים יושבי ארץ ישראל מחתת מות. הלא המה יצאו בצבאות כוסדראי לפנים ללחום מלחמותיו ,שכם אחד עם הפרסיים הבקיעו בארץ ממשלת רומא, ידם היתה עמהם להוריד לארץ חומת ירושלים ועפו יחד בכתף מצרימה .ומה הגמול אשר גמלם מלך פרס? בהרג וחרב שחר פניהם ,במסים ובעבודה קשה השיב להם תודתו ,עתה נעור קיסר רומא ובא בחיל גדול על ארץ ישראל ,האם ישא לפשעם? האם לא יפקוד עליהם עון עזרם את הפרסיים?
זאת ראה ויבן גם בנימין איש טבריא ויחשוב מחשבות לקדם פני הרעה. ויאסוף בר ומזון לרב לכלכל את הקיסר ואת צבאותיו, וכבוא הקיסר אל יפו יצא בנימין בראש נכבדי היהודים לקראתו לברכו ויתן בידו את כל הצידה אשר הכין לכבודו ולצבאותיו , ובקשו כי יכבדו בכבודו ויואיל לסור אל ביתו בטבריא לשבת שם הוא ושרי החיל — .
והיראקליוס שמח מאד למצוא לו אוהבים כאלה בארץ אויבו , וישיש משוש את בנימין, ובאהבה נתן לו שאלתו. לעת בוא הקיסר לטבריא ,באו שני נערים העירה ,ויסורו גם המה אל בית בנימין .ויהי בעמדם לפניו נגש האחד מהם אליו ויאחז את ידו ויאמר :ברוך ה' אלהי ישראל שהחייני וזכני לראות את פני האיש אשר נתן נפשו למלטני ממות טרם ראיתי אור החיים. "ומי אתה ? — שאל בנימין.