עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/41

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה


"גם אנכי לא ידעתי, ‬המלך יושיט לך כוס גדול מלא יין, ויצו עליך לשתותו כולו".

"אך אנכי לא אשתה את יינו אף כי יצוני, כי כן מצוה אנכי ועומד מטעם אמונתי לבלתי שתותו".

"אם כן הדבר", קראה דארא בשמחה, "ראה מצאתי עצה להנצל מפח יטמון לך. הלא הסכן הסכין אבי להכין מאכליך ויין משתיך על ידי איש עברי וכן יעשה מחר. אי לזאת אחליף את היין המובא בעדך, במים, על ידי אחד מעורכי שולחן המלך, שומע לי ונאמן עמדי, וכבוא דבר המלך אליך לשתות קחה את הגביע הגדול אשר יוצג לפניך ושתהו, והתהולל כאיש עברו יין, ודע מה תשיב שואליך דבר".

"כן אעשה כאשר דברת, והלא גם דוד אבי ידע לשנות את טעמו ולהתהולל לפני אכיש מלך גת".

"עוד דבר לי אליך בוסתנאי, עוד דבר יעשה המלך לנסותך, כי יושיט לך צנצנת סמים עשויים להפיג את היין בריחם. והיה כאשר תריח, ועשית כמו עבר יינך, וכמו שבה רוח מבינתך אליך, למען לא יבין המלך כי רמה רמיתהו".

"קטנתי מכל החסדים אשר את עושה עמדי, דארא", קרא בוסתנאי. "במה מצאתי חן בעיניך להכירני ובמה אפוא אכף ואקדם לך דארא! כי תמלטי משחת חיי".

"אל תוסף לדבר במו, בוסתנאי, וחייך יקרים ונכבדים בעיני עד לאחת. נעמה לי נפשך, מנפש אחותי ואחי, מנפש אבי ואמי".

ובוסתנאי חרד לשמוע כדברים האלה מפי דארא, זכר את אשר הזהירו אביו זקנו ואת אשר ענהו והבטיח לו. אך תומת נפש בת המלך היפה הרהיבתהו, ורב טוב אהבתה אותו הביא רעדת גילה בלבבו.

ביום המחרת הכינו בארמון המלך משתה גדול, שולחנות זהב גדולים העמידו באולם הבית ועל מטות זהב וכסף הסבו הקרואים גדולי שרי המלוכה, ובוסתנאי גם הוא נקרא וישב על שולחנו לבדו, ומאכלו ומשקהו אשר הוכן לו. עד שהמלך במסבו וכטוב לבו ביין, קרא לבוסתנאי ויאמר אליו: "ראה בוסתנאי, את מוצא שפתי שמרתי, הנך יושב בארמוני וכל כבוד בני נתן לך, ועתה גשה נא בני קח את הכוס הזה מידי ושתהו לחיי מלכך ומטיבך".

"סלח נא לי אדוני ומלכי", ענה בוסתנאי וכל עצמותיו רעדו, "סלח נא לי בטובך הגדול, הלא ידעת כי לא אוכל לשתות מיינך. וכבר עשית עמדי חסד לתת לי מאכלי כדתי, הפלא חסדך עמדי גם היום ותנני לשתות כוס מלא יין מעל שולחני, אשתהו ואריקהו לחייך ולהצלחתך".