עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/33

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

‫בוסתנאי‪ ,‬הלא תדע כי יש אמונה אחרת שונה מאמונתכם‪ .‬האם נתת את לבך לדעת? ויש אתך להוכיח כי אך באמונתכם ישכון אור האמת?"

"לא לעלם כמוני, להתחקות אחרי שרשי האמונות, להבחין ולהבדיל ביניהן, תורתנו מורשה לנו מאלף דור, אבותי הישרים והתמימים, למדוני ויתמכו לבבי, בלמודיה וסופריה. את דרכי אבותי ובני עמי ראיתי והנה המה טובים וישרים מלאי אהבת חסד ויושר משפט, על כן יקרה וקדושה לי אמונתי ובכל לב אצור פקודיה. אך אם גם דת אחרת לנו הננו מצווים ועומדים לאהוב את כל בני האדם, מאין פנות אל אמונתם כי אם אל מעשיהם הטובים. לאל דעות נתכנו האמונות ובן אדם ישפוט את המעשה. כן ‫למדוני אבותי הישרים".

"יפה למדוך אבותיך", ענתה דארא. "גם תורת אבותינו תלמדנו חכמה ומוסר, וגם לנו משפטים וחקים צדיקים, אך לדאבון לבבי הנני רואה בוסתנאי כי אין שומע להם בבני אבי. אחותי ארצעם־דאקט שונאת אותי ואת אמי תכלית שנאה, מבלי אשר עשינו לה כל רע מעודנו. ואחי שירוהע אין אלהים לננד עיניו, אין תורה ואין משפט אשר יעצור בעד לבבו הזונה ומאוייו הרעים".

"אחותך ואחיך עוד בעלומי ימיהם. עוד לא באו מוסרי אמונתך בקרבם. יגדלו ויבואו בימים וייטיבו מעשיהם ועלילותיהם".

"מי יתן והיה!" ענתה דארא.


‪‬‫

12) הציד


כדברים האלה נדברו יחד מדי התהלכם באחת מנתיבות גנת הביתן, ובהלך נפשם לא פנו אל כל העוברים ושבים על ידם ונגדם, והנה המלך לקראתם. ויפן אל דארא ויאמר: "היטבת לעשות דארא כי לא עזבת את אורחנו היקר הזה‪ ,‬ותחדהו בשיחותיך". ‬ואל בוסתנאי פנה ויאמר: "מחר תבוא ‫לראות במחזה אשר לא ראית כל ימיך במחוזא עיר מולדתך. הידעת למשוך בקשת?"

"אבי זקני", ענה בוסתנאי, "צוני ללמדני קשת למען אשר אוכל לצאת‬ וללחום מלחמותיך, אדוני מלכי!"

"למחר צויתי ציד צבאים וגם עתה תלך עמנו לצוד ציד".

"אבל סלח לי מלך מלכים" אמר בוסתנאי, "אין אנחנו למודים לצער ‫ולהמית חיתו שדה אשר לא ירעו ולא ישחיתו".

"האם גם לשמוע מצות מלככם אין אתם למודים?"

"את מצותך אשמור לעשות, מלכי ואדוני".

למחר אך האיר היום וחצוצרות התרועה העירו משנתם את כל הקרואים‬