עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/21

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה


"הזקן הנכבד והנורא אשר ראית הוא דוד המלך, ‬הוא ולא אחר, כי את ‫פרדסו חמסת, מעץ אדיר עד כל פרח ושושן, כרת אבדת, ‬הלא המה בני בית הנשיא וצאצאיו, את הנשיא חנניא טבחת; וגם את בנו וחתני את הונא ‫הצדיק החכם והגבור אבדת; את כל בני הנשיא בנותיו וכלותיו הוצאת‬ להורג, פני הזקנים לא נשאת, על הטף לא חמלת ולא השארת ביום עברתך שריד ופליט, ואך נצר אחד משרשי אדונינו דוד, ‬הציל ה׳ מידך, הנה ‫הוא עודנו במעי אמו, ‬היא בתי ילתא אשת הונא, הלוא הוא היונק הרך‬ אשר אמרת להשחית, לולא הקדימך בעל הגן, ‬דוד המלך, ‬ואמר ‫להרגך בחלומך".

"הנני מאמין בפתרונך, כפנאי", אמר כוסדראי, "כי כן ידעת להגיד לי את חלומי אל נכון. אי לזאת הנני לעשות את אשר נדרתי בחלומי, אשים‬ עיני לטובה על בתך ועל הילד אשר יולד לה, אם בן תלד בתך ילתא‬ אגדלו ואחנכו כבני יוצא חלצי, אנהלו אכלכלו באהבה, ואהיה עליו סתרה כאשר נדרתי בחלומי. ועתה מהרה כפנאי החלף בגדיך ולכה נא וראה את‬ שלום בתך, ובשרה כי הנני להשיב לה את כל רכוש חותנה הנשיא, למען תחיה היא ובנה בנעימים". "כדבריך אעשה אדוני המלך" ענה כפנאי.

"אבל חושה ומהרה לשוב אלי להודיעני שלום בתך. עתה ידעתי כי חיי תלואים בחיי בנה". ‬ ‫ורבינו כפנאי יצא מאת פני המלך, רחץ בשרו החליף את בגדיו‬ ויעל במרכבה ללכת אל הכפר הקטן והדל מקום אשר בתו מתחבאה שמה. ובבוא כפנאי אל אהל האיש העני שמה מצאה ילתא מפלט לה, מצא את הנשיאה שוכבת על מצע עשבים ועלי תמרים שטוחים על הקרקע, והיא לבושה כאחת העניות עצובה וגלמודה, אבל על ידה ילד יפה וטוב אשר ילדה זה כשעות אחדות.

"ברוך ה' אלהי ישראל, הטוב והמיטיב שומר הברית והחסד!" קרא הגאון בראותו את הבן הנתן לבתו, "‬עוד לא כבה נר דוד ותקות ישראל עוד לא נגוזה עברה.

"גם ברוכה את בתי לה׳! אשריך וטוב לך! ימי הרעה והמצוקה חלפו עברו, וימי טובה והצלחה נשקפים לקראתנו, הבן הנולד לך, ילתא! יהיה נשיא בישראל כאבותיו, אשרינו וטוב לנו, כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו, כי עמנו אל".

והגאון רבינו כפנאי מהר וישב אל המלך לבשרו את הבשורה הזאת, והמלך אמר: על כן יקרא שם הילד בוסתנאי, כי בבאסתן (גנת הביתן) אשר ראיתי בחלומי צץ ופרח.