עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/16

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

‪‬‬‫‬ בגד בישרי לב אמוני רוח, כן יבגדו בו, מות חטאים ימות וקללת הונא ‫תרבץ עליו ואכלה אותו ואת ביתו ואתם אחי אהובי יהי ה׳ עמכם. אמור ‫אמרתי להקים סוכת דוד הנופלת, אך ה' אלהי ישראל לא רצה פעלי, ברכו בשמי את אבי הזקן חנינאי הנשיא ונחמוהו, ברכו את אמי הזקנה, אחי ואחיותי, ברכו בשמי את ילתא רעיתי ודברו על לבה. אהה הבן אשר יולד לה לא ידע את אביו, בידך ה׳ אפקיד רוחי, שא נא לעון עבדך כי הנני שולח יד בנפשי, כי למען הצל עמי ממות הנני עושה זאת. שמע ‫ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד!

ובקראו את הקריאה הזאת תקע חרבו בלבבו ויפול מת תחתיו.

‫צעקה גדולה ומרה הקיפה את כל המחנה, אויה ואבוי שר צבאנו מת! נפלה עטרת ראשנו! הונא נשיאנו החסיד הנדיב והגבור‪ ,‬רוח אפינו משיח ה׳ אשר אמרנו בצלו נחסה ונתלונן!


‪‬‫

5) הכלה אתה עושה לבית דוד?

בשמחה רבה שמעו בני בית הנשיא ראש הגולה במחוזא ר׳ חנינאי ‫את כל בשורות הנצחון ודבר גבורות אשר עשו צבאות מלכם כוסדראי. עבדי המלך אשר הביאו את המלקוח ואת השלל הגדול מאת המלחמה אל הבירה ‫החדשה דיסתגירד ספרו נפלאות באזניהם ותגל נפשם. והשמועה הגיעה כי ‫המלך שב מדרכו ובא דיסתנירדה. ודבר שלח אל ראש הגולה לבוא הוא ‫וכל בני ביתו אנשים נשים וטף אל היכלו כבוד לחדות בשמחה את פניו ולחוג עמו יחד חג נצחונותיו. כל בני בית הנשיא קמו ויחרדו בשמחה לראות ‫באור פני מלכם רצון. אך ילתא אשת הונא לבדה לא הלכה עמם כי ‫צירי לידה אחזוה. במרכבת כבוד לתפארה ישב ראש הגולה ר׳ חנינאי ‫הזקן לבדו וחמשים איש רצים לפניו קוראים בקול: פנו מקום פנו מקום ‫לנשיא בית יהודה! ושנים עשר איש רוכבי סוסים מחצצרים בחצוצרות וכל ‫בני ביתו כולם במרכבות יקרות נוסעים ובאים לרגלו.

המלך כוסדראי ישב על כסאו הגדול טאק־ריש על כר נרחב לפני ‫ארמונו בבוא חנינאי ראש הגולה וכל בני ביתו, חנינאי מהר ויגש אל המלך ‫ויפול על פניו ארצה וישתחו ויקם ויאמר: ברוך אתה בבואך אדונינו המלך, ‫אשריך כי הפלאת לעשות חיל והכרעת אויביך.

"כן דברת חנינאי", ענה המלך, "הכרע הכרעתי את אויבי, ובנך הונא יהיה מלך בירושלים". ‬ ‫"ברוך תהיה לה׳, אדוני ומלכי", ענה חנינאי, "עתה ישוב ויפרח בית ‫דוד, ברוך תהיה לה׳ כי שמרת את הבטחתך, ובגלל הדבר הזה היה אלהי ‫דוד אבי בעזרך".

"בגלל זאת? לא כן חנינאי, אורמוצד אלהי הפרסיים הטה אלי חסד. האם כל בני ביתך נאספו ובאו עמך פה, חנינאי?"